פסק דין

נאמר בע"פ 4441/13, פלונית נ' מדינת ישראל (14.08.14):

"כידוע, ערכאת הערעור תימנע, ככלל, מלהתערב בעונש שגזרה הערכאה הדיונית, אלא אם כן העונש חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת בעבירות דומות ... כך בפרט כאשר העונש נגזר בתוך גבולותיו של טווח ענישה שעוגנה בהסדר טיעון ואיננו חורג מהרף העליון שלו"

מילים דומות נאמרובע"פ 59513/13, מדינת ישראל נ' מרדכי אביטל (07.07.14) ועוד הרבה אחריהם ולפניהם.

במקרה שבפנינו, הגיעו המדינה והמערער להסדר טיעון, על-פיו, ברף העליון תבקש המדינה שיוטל על המערער עונש מאסר חופף לעונש מאסר מותנה תלוי ועומד נגדו. הסניגור היה רשאי בעניין זה לטעון, ואכן כך טענו הצדדים.

התקבל תסקיר קצין מבחן ובסופו של יום בית משפט קמא כיבד את רוחו של הסדר הטיעון על כל חלקיו. אמנם לא הטיל עונש מאסר בפועל כפי שהתכוון להטיל כנראה בשל טעות קולמוס, והפעיל את עונש המאסר המותנה של תשעת החודשים תוך שהוא שואל את עצמו אם אפשר להפעילו באופן חלקי. לבד מכך, הטיל בית משפט קמא על המערער עונשים נלווים של פסילה בפועל בת 25 חודשים המצטברת לכל פסילה אחרת, מאסר מותנה ופסילה מותנית גם כן.

בערעור בית משפט קמא התייחס גם לטענת ב"כ המערער, שנטענה טרם להלכת פלוני של בית המשפט העליון מפני כב' השופט ג'ובראן מיום 20.04.14, ע"פ 7768/15, לפיה, יש לחשב את ימי מעצר הבית של המערער בפיקוח אלקטרוני כימי מעצר ממש ודחה את הבקשה, כפי שבסופו של יום נקבע על-ידי בית המשפט העליון כנכון.