עסיקנן בעתירה לערכאת הערעור, להיעתר לבקשה לפי סעיף 153 לחסד"פ [נוסח משולב] תשנ"ב- 1982 להתיר לו לחזור מההודיה. הפסיקה בענין זה ברורה וקובעת רק לעיתים רחוקות ונדירות תעתר ערכאת הערעור לעתירה כזו בוודאי כאשר היא באה לאחר שניתן העונש, בוודאי שהיא באה במקום שבו עורכי הדין שייצגו את המערער בערכאה הקודמת, לא נתבקשו אפילו על ידי העורך הדין הנוכחי, להתייחס לרשלנותם בייצוג המערער בערכאה קמא.

אודה שלא היתה לי קלה ההכרעה בנושא זה. אך לאחר שעיינתי בתיק החקירה וראיתי את עמדתו של המערער בחקירה המשטרתית בה לא שיתף פעולה כלל ובה לא באה שמץ לטענתו בפני ביהמ"ש קמא מצאתי שאין מקום להעתר לערעור על פי ההלכה הנוהגת וגם על פי הצודק בעיני.

עם זאת, לא אוכל להשלים עם כך שלמרות פניתו של ביהמ"ש קמא למשטרה לחקור את התופעה הנטענת על ידי המערער יכול ולא נעשה דבר, כך התרשמתי מהטיעונים שהושמעו בפני. כאמור, המערער החזיק רשיון נהיגה מזויף. המערער החזיק פרוטוקול ביהמ"ש מחוזי שנראה לכאורה כמזויף, המערער מוסר פרטים של אדם הרשומים בפרוטוקול שלטענתו מסר לו את הדברים. עניין זה חייב להחקר. והנני מורה למזכירות להעביר את הפרוטוקול הדיון בפני לקצין אגף החקירות של משטרת תל-אביב ומבקש ממנו לשקול חקירה מתאימה.

ככל שיש טענה שהעונש כבד מדי אמרתי בפה מלא שאילו התיק היה נדון בפני, יש להניח כי היה נענש בענישה חמורה וברור מאליו שאני דוחה הערעור גם לענין העונש.

הערעור כאמור נדחה.

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"ד, 02/10/2013 במעמד הנוכחים.