החלטה

ב"כ המאשימה ביקש להגיש הודעת עד אשר העיד בבית המשפט. ב"כ המאשימה סמך בקשתו על הוראות סעיף 27(א)(1) לפקודת התעבורה, שלשונו כדלקמן :

בית המשפט הדן בעבירת תעבורה רשאי, לענין העבירה, לקבל כראיה : הודעה בכתב של שוטר או של מי שהוסמך כדין לערוך הודעה כאמור, או דו"ח בוחן של משטרת ישראל, אם אלה נעשו במילוי תפקידו של עורכם.

הבוחן ארז קפלן, ע.ת.4, שהגיע לזירת התאונה, גבה במקום התאונה ומיד לאחריה הודעות של ע.ת.3, איתי קסוף. לטענת ב"כ המאשימה מדובר בהודעות המשקפות באופן אוטנטי את הנעשה במקום ועל כן ניתן להגישן כראיה. יצוין כי ע.ת.3 מסר עדותו בבית המשפט.

ב"כ הנאשם התנגד להגשת ההודעות וטען כי הדרך היחידה להגשת הודעת עד היא כאשר מוכח קיום סתירות בין העדות בבית המשפט להודעה.

לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים החלטתי לדחות בקשת ב"כ המאשימה.

סעיף 27(א)(1) לפקודת התעבורה מתיר הגשת הודעה בכתב של שוטר או דו"ח בוחן של שוטר ולא הודעה שנמסרה על ידי עד לשוטר.

הודעה כאמור ניתן להגיש לפי סעיף 27(א)(2) ורק בהתייחס לעבירות המפורטות בתוספת הרביעית. כתב האישום הנדון הינו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה ולא לפי התוספת הרביעית.

ניתן להגיש הודעה שמסר עד בחקירה רק במסגרת החריגים לכלל הפוסל עדות מפי השמועה. לא הוכח בפני קיום חריגים כאמור ולכן ההודעה אינה קבילה כראיה.