כבוד השופטת אסתר הלמן, אב׳ ׳ד כבוד השופט אשר קולה כבוד השופט דני צרפתי

המאשימה מדינת ישראל

נגד

הנאשם מאלכ חיטיב

1

נוכחים: בשם המאשימה עו"ד אורית קורין. 2

בשם הנאשם עו"ד אליאס אבו עטא. 3

הנאשם בעצמו. 4

5

גזר דין 6

7

השופט אשר קולה: 8

9

מבוא ועובדות כתב האישום 10

11

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעקבות הסדר גישור ולאחר הכרעה בשאלה המשפטית, כפי 12 שהוכרעה בהכרעת דין משלימה מיום 26.11.15, בעבירות וכדלהלן: 13

14

האישום הראשון - 15

איסור פעולה ברכוש למטרות טרור - עבירה לפי סעיף 8(א) לחוק איסור מימון טרור, תשס"ה 16 - 2005 (להלן: "חוק הטרור"). 17

הלנה, הסעה והעסקה שלא כדין - עבירה לפי סעיף 12א׳ (ג)+(1א) לחוק הכניסה לישראל, 18 תש"י - 1952 (להלן: "חוק הכניסה"). 19

20

האישום השני- 21

אי הודעה על התחלת התעסקות - עבירה לפי סעיף 215א(א) לפקודת מס הכנסה, התשכ"א - 22 1961 (להלן: "הפקודה"). 23

24

2. מעובדות כתב האישום המתוקן בו הודה כאמור הנאשם עולה, כך באישום הראשון, כי 1 הנאשם שהינו תושב ישראל, יצר קשר עם חלפן כספים מעזה הידוע בכינויו "אבו פארוק" 2 (להלן: "אבו פארוק") אשר עסק, בין השאר, בהעברת כספים של שוהים בלתי חוקיים 3 בישראל (להלן גם: "שב"ח") לפעילי חמאס בגדה המערבית בשיטת "קיזוז כספי טרור". 4

5

שיטת ה"קיזוז" פעלה כך, שתנועת ה"חמאס" קבעה מה השימוש שיעשה באותם הכספים 6 שהועברו לטובת הארגון ואיזה חלק מן הכספים הללו יועבר למשפחות השב"ח בעזה, אם 7 בכלל. 8

9

עוד עולה מהעובדות, כי במהלך השנים 2014 - 2015 הסיע הנאשם תושבי שטחים מכפר 10 ברטעה וממחסום ארז למקומות שונים בארץ ובעבור כל שב"ח, היה מקבל הנאשם סך של 11 250 ₪. 12

13

ביום 8.2.15 נחקר הנאשם בשרות הביטחון הכללי על מעשיו אלו והודה, כי אכן הסיע שב"ח 14 ואף העביר כסף בהנחיית אבו פארוק. הוסבר לנאשם, כי מדובר בפעילות אסורה בכספי טרור 15 וכי עליו לחדול מכך. הנאשם הבטיח שיחדול ממעשיו אלו. 16

17

חרף האמור, המשיך הנאשם בקשר טלפוני עם אבו פארוק וזאת בכדי להמשיך ולהעביר את 18 כספי הטרור לשטחים. בגין כל העברת סכום כסף קיבל הנאשם עמלה בסך של 1,000 ₪. 19 במהלך חודש מרץ 2015 קיבל הנאשם ממספר שב"ח, סך של 80,000 ₪, על מנת להעבירם, 20 בהתאם להנחיות אבו פארוק, לאדם כלשהו בג׳נין. הנאשם נסע אכן לג׳נין כשאיתו הכסף, 21 ויצר קשר עם אותו אדם בג׳נין ותיאם אתו מפגש בשוק בג׳נין. אותו אדם לא הגיע למפגש 22 ולכן יצר הנאשם קשר טלפוני עם אבו פארוק והודיע לו כי הוא משאיר את הכסף בחנות 23 בג׳נין. 24

למחרת יצר אדם מהשטחים קשר טלפוני עם הנאשם וביקש ממנו להעביר 10,000 ₪ לעזה. 25 ביום 16.04.15 נוצר קשר טלפוני בין הנאשם לאבו פארוק לטובת העברת כספים נוספת 26 מישראל לשטחים בסך של 140,000 ₪. לשם איסוף הכסף נפגש הנאשם עם שב"ח בנצרת והם 27 העבירו לידיו סכום של 140,000 ₪, הנאשם לקח עמו ברכבו 6 שב"ח מבלי לברר באם יש להם 28 אישור שהייה כחוק והסיעם לכיוון אום אל פאחם בכביש וואדי ערה. הנאשם והשב"ח נעצרו 29 על ידי שוטרים ובחיפוש שנערך ברכב נתפס סכום כסף בסך 170,000 ₪ במזומן וכסף זר 30 בסכומים קטנים. 31

32

בית המשפט המחוזי בנצרת

תפ"ח 6774-05-15 מדינת ישראל נ׳ חיטיב

3. באישום השני מיוחסות לנאשם הכנסות מפעילותו נשוא האישום הראשון במהלך השנים 1 2014 - 2015 בסכום כולל של 31,000 ₪ לפי הפירוט כדלהלן; 2 הכנסות מהסעות אנשים - לכל הפחות 10,000 ₪. 3 הכנסות כתוצאה מהעברת כספים ומהפקדה לבנק - לכל הפחות, 21,000 ₪. 4

5

הנאשם לא הגיש דו"חות בשנים אלו למס הכנסה, ולא דיווח על הכנסותיו. 6

7

תסקיר שירות המבחן

8

4. עורכת התסקיר סקרה את תולדות חייו של הנאשם והפנתה לכך, שהנאשם בן 32, רופא

9

שיניים במקצועו. נשוי ואב לשני ילדים, אשתו נמצאת כיום בחודשי הריון ראשוניים.

להתרשמותה של עורכת התסקיר, מדובר בבחור בעל יכולות קוגניטיביות גבוהות, אשר שמר על יציבות בתקופת לימודיו, מחויב למשפחתו, בעל שאיפות לנהל אורח חיים נורמטיבי ולשקם את חייו. אין לחובתו הרשעות קודמות.

הנאשם לקח אחריות מלאה על חלקו בביצוע העבירות אך טען בפני שירות המבחן, כי לא היה מודע לכך שמעשיו מהווים עבירה על החוק. הנאשם הודה, ששירותי הביטחון הבהירו לו, כי מעשיו מהווים עבירה, אך הוא לא הבין את חומרתם והתקשה לעמוד בפיתוי החומרי ובלחץ הרגשי שהופעל עליו להמשיך בפועלו. הנאשם הסביר, כי היה נתון במצב כלכלי דחוק, לאחר שנאלץ לתמוך כלכלית באביו והעברת הכספים לשטחים נעשתה על מנת להשלים את הכנסותיו. באשר להסעת השב"ח, טען הנאשם בפני שירות המבחן, כי לא ידע שרישיון העבודה של האנשים שהסיע פג ולא ידע שמדובר בשוהים בלתי חוקיים.

הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו בפני שירות המבחן ותיאר את חווית המעצר כקשה ומשפילה. לדבריו, הוא לא השתייך בכלא לאף פלג, היה בודד וספג יחס מזלזל מצד העצורים האחרים כך, שתקופת מעצרו פגעה בו מבחינה רגשית וכלכלית. בתקופת מעצר הבית השתתף הנאשם בקבוצה לעצורי בית המתקיימת בנצרת. מדיווח מנחות הקבוצה עולה, כי הנאשם שיתף פעולה בקבוצה והגיע לפגישות באופן סדיר ויציב.

שירות המבחן סבור, כי הנאשם פעל בעת ביצוע העבירות מתוך מניעים כלכליים כשהוא התקשה לבחון לעומק את משמעות מעשיו והשלכותיהם עליו ועל בני משפחתו. יחד עם זאת, הנאשם לא פעל מתוך מניעים אידאולוגיים ולאומניים כשהחזרתיות במעשיו מבטאת את

1

הקושי לעמוד בפני הפיתוי הכספי ועיסוק בצרכיו האישיים הצרים תוך התעלמות ביודעין מגבולות החוק.

3

באשר להערכת הסיכון וסיכויי השיקום, קבעה עורכת התסקיר, מחד גיסא, כי יש בחומרת

4

מעשיו סיוע עקיף לארגון טרור תוך התעלמות מגבול החוק ועיסוק במילוי צרכיו הכלכליים באופן חזרתי. מאידך גיסא, חווית המעצר הטראומטית, ההליך הפלילי המתמשך והמחירים

6

הכבדים אותם שילם הנאשם ומשפחתו, מפחיתים את הסיכון להישנות מעורבות פלילית

7

בעתיד.

8

עורכת התסקיר סוברת, כי השתת מאסר בפועל עשויה לחשוף את הנאשם לפגיעה רגשית.

9

לפיכך, המליצה על מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה ממושך, קנס כספי וכן

0

העמדה במבחן למשך שנה בשירות המבחן במסגרתו ישולב בקבוצה ייעודית.

ראיות לעונש 11

12

5. המאשימה ביקשה, בהתאם למוסכם בהסדר הטיעון, לצרף כראיות לעונש חוות דעת של 13 מומחה מטעם השב"כ בעניינו של "סמיר פארוק מחמד תורק, ת.ז.931225544, תושב רצועת 14 עזה, ומעורבותו בהעברות כספי טרור (חמאס) מרצועת עזה לפעילי טרור (חמאס) באזור 15 יהודה שומרון" (עת/1). 16

17

בהתאם לאמור בחוות הדעת, הרי שבאמצעות שיטת ה"קיזוז" ניתן להעביר כספים באופן 18 מהיר בין אזורים שונים, בסיוע מספר מצומצם של אנשי אמון מעורבים ותוך הימנעות 19 ממגבלות רישום, פיקוח ובירוקרטיה. חוות הדעת מפרטת את עיקרי השיטה כאשר מטרות 20 המימון שמעבירה חמאס לאיו"ש באמצעות משרדי החלפנות הינם: 21

22

א. קידום פעילות צבאית. 23

24

ב. תמיכה, סיוע ותגמול לכלואים בעבר ומשפחות אסירים, המהווים את האוכלוסייה 25 העיקרית לקבלת הכספים. כאשר שחרורם של פעילי החמאס בעסקת שליט העלו את 26 היקף הכספים הנחוצים לחמאס לצורך כך. 27

28

ג. קצבאות אישיות לסטודנטים וקצבאות לפעילות ארגון הסטודנטים של חמאס 29 (ה"כתלה אסלאמיה"). 30

1

ד. משכורות לפלסטינים שפוטרו ע"י הרש"פ. 2

3

6. הנאשם מצדו השמיע שני עדי אופי, אביו של הנאשם מר ג׳מיל ח׳טיב וחבר המשפחה מר 4 יהודה אלון. עוד הציג ב"כ הנאשם תיעוד רפואי המתייחס למצבה הרפואי של אשת הנאשם 5 המצויה בחודש השלישי להריונה ומטופלת בבית החולים עקב סיבוכי הריון (ענ/1), אישורים 6 על הסרת המחדל במס הכנסה (ענ/2) ואישורים על פתיחת מרפאה שיניים פרטית (ענ/5). 7

8

7. מר ג׳מיל ח׳טיב (להלן: "גימיל"), אביו של הנאשם, סיפר על המשפחה הנורמטיבית בה גדל 9 הנאשם, כאשר כל בני המשפחה הינם משכילים ובעלי מקצועות מכובדים. לדברי האב 10 המשפחה לא מתעסקת בפוליטיקה. בנו תמיד היה בחור הגון, טוב, אדיב ואהוב על כולם. 11 האב לקח אחריות מלאה והבטיח שהמעשים לא יחזרו על עצמם. 12

13

מר יהודה אלון (להלן: "אלון"), מכר של המשפחה, אשר סיפק למשפחה סחורה של צעצועים 14 ותיקים משך למעלה מעשרים שנים, סיפר שהוא מכיר את הנאשם עוד בהיותו ילד. אלון 15 תיאר את הנאשם כאדם מלומד, מנומס, מתורבת המדבר בשפה גבוהה מאוד. לדבריו, 16 בשיחות אותן ניהל עם הנאשם אמר לו הנאשם, שאין כמו במדינת ישראל בכל העולם בשביל 17 ערביי ישראל וכי אין מדינה שתיתן להם את מה שהם מקבלים בישראל. 18

19

טיעוני המאשימה 20

21

8. באת כוח המאשימה הן בטיעוניה הכתובים והן באלו שבעל-פה, הדגישה, כי הנאשם הורשע 22 בעבירות ביטחוניות חמורות מעצם טיבן ונסיבותיהן, שכן הנאשם הוזהר בשב"כ, נאמר לו 23 מה משמעות מעשיו ולמרות זאת הוא בחר בידיעה מודעת להמשיך ולבצע את העבירות ולסכן 24 את ביטחון המדינה, כשמבחינת החוק אין זה משנה אם העבירה בוצעה על רקע אידיאולוגי, 25 מתוך בצע כסף או כל מניע אחר. 26

9. באת כוח המאשימה ציינה את הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות הביטחוניות שעה שעסקינן בערך עליון של שמירה על חיי אדם ובזכותה של המדינה לשמור על בטחונה ובטחון אזרחיה בפרט נוכח המצב הביטחוני הרגיש באזורינו. לעניין עבירות המס, ציינה באת כוח המאשימה, את הפגיעה בביטחונו הכלכלי של הציבור והפגיעה בערך השוויון בנשיאה בנטל המיסים.

10. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ציינה באת כוח המאשימה את התכנון שקדם לביצוע העבירה - לטענתה, מדובר בעבירות שתוכננו בקפידה מבעוד מועד. הנאשם לא בדק הימצאותם של אישורי כניסה לאנשים להם העניק שירותי הסעות ביודעו שהם תושבי השטחים ולאחר שהוזהר והוסבר לו ע"י גורמי הביטחון, כי הכספים הם כספי טרור, שב וביצע העברות כספיות נוספות ביודעו את משמעות הדבר. באת כוח המאשימה מוסיפה, כי העבירות בוצעו על ידי הנאשם במלואן והוא אחראי באופן מלא לתוצאותיהן. לדידה, כאמור בחוות דעתו של מומחה השב"כ, במעשיו של הנאשם טמון סיכון גבוה למדינת ישראל במספר רבדים והנזק שצפוי היה להיגרם, לו היו מתממשים הסיכונים במלואם, הוא כבד ביותר. בעניין הסעת השב"ח קיים סיכון גדול של הכנסת מפגעים לשטחי המדינה והמציאות הביטחונית העכשווית מוכיחה זאת ביתר שאת. באת כוח המאשימה מציינת, כי לנאשם ניתנה הזדמנות פז, שכן הוא הוזהר מפורשות על ידי השב"כ אך הנאשם מתוך מודעות ברורה, שהוא מסכן את בטחון המדינה, שב וביצע את העבירות.

11. באת כוח המאשימה הפנתה לפסיקה הרלוונטית לטענתה לענייננו וטענה, כי מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות ביטחון מסוג זה הינה הטלת עונשי מאסר בפועל משמעותיים כשהמתחם הראוי בגין עבירות על חוק איסור מימון טרור, בהן הורשע הנאשם, הינו בין 3 ל- 6 שנות מאסר בפועל.

מתחם העונש ההולם הכולל בגין עבירות הלנה, הסעה והעסקה שלא כדין בנסיבות הביצוע שלפנינו, הינו לטענת באת כוח המאשימה, בין 6 חודשי מאסר בפועל שלא על דרך עבודות שירות ובין 20 חודשי מאסר בפועל.

לעניין עבירת המס בה הורשע הנאשם, בנסיבות שלפנינו, טענה באת כוח המאשימה, כי מתחם העונש ההולם הינו בן 3 חודשי מאסר בפועל לשנת מאסר.

12. באת כוח המאשימה מוסיפה וטוענת, כי התרבות המקרים והתרחבות התופעה המסוכנת של סיוע, גיוס כספים והזרמתם למימון פעילותם הנרחבת של ארגוני הטרור השונים, על רקע המציאות הביטחונית השוררת באזורינו, מחייבת מתן משקל משמעותי לשיקול הרתעת הרבים על דרך החמרה בעונשו של הנאשם במסגרת מתחם העונש ההולם. שיקול נוסף הוא בפן של עבירות המס המהוות מכת מדינה, שכן מדובר בעבירות קלות לביצוע וקשות לגילוי ורק הרתעה משמעותית תוביל לירידה בביצוע עבירות אלה.

13. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ציינה באת כוח המאשימה, שניתן לזקוף

לזכותו של הנאשם את העדר העבר הפלילי הגם שעל שיקול זה לסגת מפני השיקולים

41

האחרים המחייבים החמרה משמעותית בענישה. לטענתה, הנאשם לא הציג תרומה משמעותית לחברה או נסיבות חיים קשות ולא חלף זמן ניכר מעת ביצוע העבירה. באשר לתסקיר שירות המבחן טענה באת כוח המאשימה, כי זה המליץ אומנם על ענישה בדרך של עבודות שירות אולם המלצה זו אינה עולה לשיטתה עם מעשיו החמורים של הנאשם, עם התייחסותו לעבירות והתרשמות קצינת המבחן מכך שהנאשם יעשה למעשה כל דבר בעבור בצע כסף כך שיש לדחות את ההמלצה.

14. במצב זב סבורה באת כוח המאשימה שהעונש ההולם לנאשם הוא בחלק האמצעי של מתחמי העונשים ההולמים וכי יש לצבור את העונשים. לחלופין טענה, כי אם בית המשפט סבור שיש להתייחס לכל האירועים כאל אירוע אחד הרי שהמתחם הראוי הינו בין 4 ל- 7 שנות מאסר בפועל ויש להשית על הנאשם עונש כולל באמצעו של המתחם דהיינו- 5.5 שנות מאסר בפועל.

15. בנוסף לעונש המאסר בפועל, ביקשה באת כוח המאשימה להשית על הנאשם מאסר על תנאי ממושך, פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה משמעותית וכן פסילה על תנאי, קנס כספי בסך של 124,000 ₪, פי 4 מגובה ההכנסה שהרוויח הנאשם וחילוט רכבו של הנאשם וכן כספים בסך של 170,000 ₪ שנתפסו ברשותו.

טיעוני הנאשם

16. לטענת ב"כ הנאשם, ישנה חשיבות לכך שהנאשם לא פעל על רקע אידיאולוגי. לדידו, הנאשם 16 לא הוזהר על שיטת הקיזוז. למרות שהוזהר שהכסף עובר לארגוני טרור לא הוצגה אף ראיה 17 אודות השימוש שנעשה עם הכסף בשטחים ויתכן ששימש, על פי מטרות המימון כאמור 18 בחוות דעת מומחה השב"כ, למטרה הומניטרית של קידום סטודנטים, משכורות 19 לפלסטינאים וכוי. 20

21

17. לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה ואף הסיר את המחדל 22 במס הכנסה, קיבל אחריות מלאה על מעשיו והבטיח שלא יחזור לסורו. 23 לטענתו, מדובר באדם נורמטיבי, רופא שיניים במקצועו ללא עבר פלילי, נשוי ואב לשני ילדים 24 קטנים כאשר אשתו נמצאת בחודש השלישי להריונה כשלאחרונה עברה ניתוח . באשר 25 לתסקיר שירות המבחן טוען ב"כ הנאשם, כי הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן באופן 26 מלא ואף השתתף בקבוצות עצורי בית עוד בהליך המעצר. 27

28

18. לגבי מתחם הענישה, בעבירה נשוא האישום השני, העבירה על פקודת מס הכנסה, הגיש ב"כ 1

הנאשם אסופה של גזרי דין (ענ/3) בהם נקבע שהמתחם הוא מאסר על תנאי. לגבי הסעת 2

שב"ח, טען ב"כ הנאשם, כי המתחם נע בין מאסר על תנאי - של"צ, עד למספר חודשי מאסר 3

אשר ירוצו בעבודות שירות ( ענ/4). לגבי העבירה של איסור פעולה ברכוש טרור, טוען ב"כ 4

הנאשם, כי אין ספק שהפסיקה מדברת על מאסר בפועל. יחד עם זאת, ביקש להפנות לפסקי 5

הדין בדנ"פ 6455/15 סעיד נפאע נ׳ מדינת ישראל, אשר כיהן כחבר כנסת מטעם סיעת בל"ד 6

והורשע בעבירות חמורות מזה של הנאשם, של יציאה שלא כדין למדינת אויב, סיוע לאחרים 7

לצאת, שלא כדין למדינת אויב ומגע עם סוכן חוץ ונדון ל-12 חודשי מאסר בפועל. כן הפנה 8

ב"כ הנאשם לע"פ 5925/13 ובג"צ 1169/09. 9

10

19. ב"כ הנאשם ביקש לראות מקרה זה כמקרה חריג, שאינו דומה למקרים אחרים של מימון 11 בארגון טרור נוכח הנסיבות מיוחדות שלו. לפיכך ביקש, שהנאשם לא יוחזר למאסר מאחורי 12 סורג ובריח אלא להסתפק בתקופת מאסר שתרוצה בדרך של עבודות שירות כפי שהמליץ 13 שירות המבחן. לגבי הקנס, ביקש ב"כ הנאשם התחשבות במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם. 14 כן ביקש שלא לחלט את רכבו של הנאשם. לטענתו, יש חוק ספציפי שהוא חוק הכניסה 15 לישראל, שלפיו לא ניתן לחלט את הרכב אם לא נעברה עבירה נוספת בתוך שנתיים ובאשר 16 לפסילתו מלנהוג או לקבל רישיון נהיגה, ביקש הסנגור, שתקופת הפסילה לא תעלה על שישה 17 חודשים כקבוע בחוק הכניסה לישראל. 18

19

20. הנאשם, לו ניתנה המילה האחרונה, ביקש את רחמי בית המשפט, חזר והביע חרטה על מעשיו 20 והבטיח שלא יחזור עליהם. כמו כן, תיאר הנאשם את מצוקתו הכלכלית וטיפולו באשתו 21 הנמצאת בהריון בסיכון ובשני ילדיו הקטנים. 22

23

דיון והכרעה 24

שלב ראשון - אירוע אחד או מספר אירועים 25

26

21. סעיף 40יג׳ לעניין מתחם העונש ההולם מאבחן בין מקרה בו "הרשיע בית המשפט נאשם 27 במספר עבירות המהוות אירוע אחד" (ס"ק (א)) לבין מקרה בו "הרשיע בית המשפט נאשם 28 במספר עבירות המהוות כמה אירועים" (ס"ק (ב)). 29

30

בענייננו על אף שמדובר במספר מעשים, שהתרחשו במהלך השנים 2014 -2015, מן התיאור 31 העובדתי שבכתב האישום עולה, שמדובר במסכת אחת, בעלת מטרה אחת ואין לראות בכל 32

אחד מהמעשים המתוארים משום אירוע עברייני נפרד. אין חולק, כי הכנסות הנאשם נשוא 1

האישום השני נבעו מביצוע העבירות נשוא האישום הראשון וכי הנאשם נמנע מלדווח למס 2

הכנסה על ההכנסות נשוא האישום השני כדי שלא ייודע דבר ביצוען של העבירות נשוא 3

האישום הראשון. לפיכך, הרי שלטעמנו מדובר באירוע אחד מרובה מעשים ועבירות, 4

ומתקיים מבחן ה"קשר ההדוק" בין המעשים כאמור בע"פ 4910/13 גיאבר נ׳ מדינת ישראל 5

(29.10.2014): 6

7

"ביסוד הדברים עומדת ההכרה בערך הנודע לכ+ שבית המשפט יקבע 8

מתחם ענישה אחד לפעולות שיש ביניהן קשר ענייני הדוק, תוך 9

התייחסות לכך שהתבצעו בדרך זו. בעיקרו של דבר, התשובה לשאלה 10

מהם גדרי ה"אירוע" תיגזר מניסיון החיים, כך שעבירות שיש ביניהן 11

קשר הדוק ייחשבו לאירוע אחד. המובן שיינתן למונח "קשר הדוק" 12

יתפתח ממקרה למקרה ואין צורך לקבוע אותו באופן קשיח כבר כעת. 13

עם זאת, ניתן לומר כי ברגיל קשר כזה בין עבירות יימצא כאשר תהיה 14

ביניהן סמיכות זמנים או כאשר הן תהיינה חלק מאותה תוכנית 15

עבריינית אף כאשר הן בוצעו לאורך תקופת זמן שאינה קצרה... 16

... 17

מבחן הקשר ההדוק בוחן את עוצמת הקשר שבין העבירות, ולא את 18

השאלה האם הן ניתנות להפרדה. בהתאם לכך, כאמור, ייתכן כי עבריין 19

יבצע מספר רב של פעולות שניתן להפריד ביניהן, ושהוא אף יכול היה 20

לחדול לאחר ביצוע כל אחת מהן (כך שאין לראות בהן מעשה אחד), אך 21

נכון יהיה לראות בהן חלק מתוכנית עבריינית אחת (ולכן גם אירוע 22

אחד)." 23

24

עוד ראה דברי המלומדים יניב ואקי ויורם רובין במאמרם "הבניית שיקול הדעת השיפוטי 25

בענישה: תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא " וכדלהלן: 26

27

"המאפיין את האירוע האחד הוא מחשבה פלילית אחת ותכנון פלילי 28

אחד המקיפים את הרצף כולו וסוגרים עליו ... מסכת של מעשים 29

ועבירות תוגדר ׳אירוע אחד׳ בכל אותם מצבים שבהם ההסתכלות 30

באירוע העברייני תביא את המתבונן למסקנה שפיצולם יהיה מלאכותי, 31

וכי לאמיתו של דבר מדובר במכלול אחד המבוסס על פריטים אחדים", 1

(הפרקליט נ"ב תשע"ג, בעי 442). 2

3

דומה גם, כי בנסיבות דנן, יצירת מתחם עונש לכל מעשה ומעשה בנפרד עלול ליצור תוצאה 4 מלאכותית ולא נכונה. (ראה בהקשר זה - תפ"ח (ת"א) 21916-10-14 מדינת ישראל נ. 5 סטבלצוב (20.7.15) שם נקבע מתחם אחד על עבירות סרסרות ואי הודעה על התעסקות). 6 משכך אפוא, בגזר דין זה נקבע מתחם עונש הולם אחד, למכלול העבירות, תוך שכמובן תילקח 7 בחשבון העובדה כי מדובר באירוע אחד הכולל בחובו מספר עבירות. 8

9

שלב שני - קביעת מתחם העונש ההולם 10

11

22. בעת קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג לחוק העונשין), יש לבדוק את הערך החברתי 12 שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה, את מדיניות הענישה הנהוגה ואת הנסיבות הקשורות 13 בביצוע העבירה, וכמפורט בסעיף 40טי לחוק העונשין. 14

15

הערך החברתי 16

17

23. הנאשם הורשע בעבירות ביטחוניות חמורות, אשר הפוטנציאל שלהן לפגוע בביטחון המדינה 18 ובאזרחיה הינו רב, די אם נפנה בעניין זה לחוות הדעת השב"כ, המדברת בעד עצמה. 19 בע"פ 3827/06 פלוני נ׳ מדינת ישראל (27.3.2007), עמדה כבי השופטת עי ארבל, על החומרה 20 שבפעילות תומכת טרור, על דרך מימונו, בהקשר לחוק איסור מימון טרור: 21

22

"החוק מבטא גישה עדכנית למאבק בטרור, גישה מקיפה וכוללת 23

הרואה בחומרה גם פעילות התומכת בטרור על דרך מימונו. בחוק זה 24

הביע המחוקק עמדתו כי עונש חמור הולם את מי שנמצא כי ידו מעורבת 25

בקלחת הטרור וזאת גם אם על דרך של ביצוע פעולה ברכוש למטרות 26

טרור או על דרך של פעולה ברכוש טרור (סעיפים 9-8 לחוק איסור מימון 27

טרור). להוראות אלה מתווספות הוראות אחרות המצביעות על מדיניותו 28

המחמירה של המחוקק בנושאים אלה, כעולה מן ההוראות באשר 29

לחילוט רכוש, סעדים זמניים ואף תפיסה מנהלית של רכוש הנושא את 30

אות הקלון של הטרור... אזכיר כי הפסיקה הכירה כבר בכך שפעילות 31

בארגון טרור שהיא בעלת אופי אזרחי טומנת בחובה סיכון ממשי 32 לביטחון הציבור בישראל (בש"פ 854/07 אבו דקה נ׳ מדינת ישראל 1

[פורסם בנבו] (8.3.07)). ... לטעמי, פעילות שיטתית שמטרתה לאפשר 2

את פעילות ארגוני הטרור, לשפרה ולבטטה בדרבים שונות על ידי יצירת 3

גב בלבלי, במוה בברסום שיטתי, מתמיד, בביטחונה של מדינת ישראל. 4

ברסום שבזה מחליש את חוסנה הביטחוני, הבלבלי והחברתי של 5

ישראל והוא מצטרף ליתר הסבנות הביטחוניות, חלקן קיומיות, 6

הנשקפות באופן ממשי לישראל. בבחינת טיבו של הסיבון אין לבודדו 7

לעצמו אלא יש לבחנו על רקע תמונת המציאות בבללותה...". 8

9

במקרה שבפנינו, הנאשם אמנם לא פעל על רקע אידיאולוגי ואולם משהוזהר על ידי השב"כ 10

לגבי המשמעות הפלילית של העברת כספים לשטחים וחרף האזהרה שב והעביר כספים הרי 11

שהיה מודע לסכנה ואין בעובדה שלא הבין את שיטת הקיזוז, כטענת הסנגור, או בעובדה 12

שאין ראיה קונקרטית לשימוש שנעשה, סופו של דבר, בכסף, בכדי להקל כהוא זה מחומרת 13

מעשיו של הנאשם. ברי אפוא, שקיימת במעשיו פגיעה בביטחון המדינה ובפרט במציאות 14

הביטחונית של ימינו. גם אם נניח לטובתו שהכסף אותו הוא העביר, שימש לפעילות 15

הומניטרית, הרי שבכך נחסך כסף אחר, שיועד, או שיכול היה להיות מיועד למימון מעשי 16

טרור. 17

18

מדיניות הענישה 19

20

24. במצב הביטחוני בו נמצאת מדינת ישראל, אין מנוס מלראות בחומרה את התנהגותו של 21 הנאשם והגם שסביר להניח, כי זה למד את הלקח והחרטה שהביע נראית כנה הרי שחשוב, 22 כי יובהר לכל מי ששוקל לילך בדרך בה נהג הנאשם, כי הוא מסתכן בעונש מאסר משמעותי. 23

24

25. מדיניות הענישה בעבירות ביטחון ובכלל זה עבירות מהסוג בו הורשע הנאשם, הינה בדרך כלל של עונשי מאסר בפועל לתקופה ארוכה, המשתנה בהתאם לחומרת העבירה.

עיון בגזרי הדין שהגישה באת כוח המאשימה לעיוננו, כמו גם בפסיקה נוספת, מעלה, כי טווח 26 הענישה הנוהג נע בין שנה וחצי לארבע וחצי שנות מאסר בפועל. 27

ודוק, "טווח הענישה הנוהג" ולא "מתחם העונש ההולם", על ההבדל שבין זה לזה, ראו את 28 שנאמר בע"פ 1223/13 חסן נ׳ מדינת ישראל (5.6.13). 29

30

בת"פ 11061-06-13 מדינת ישראל נ׳ דאוד בכירא_ (כבי השופט משה יועד הכהן) הנאשם 1 הורשע בשתי עבירות של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, כאשר שם היה מדובר בחלוקת 2 כספים בית המשפט קבע מתחם ראוי של 24 -48 חודשי מאסר (פיסקה 51 לגזה"ד) והעונש 3 שהושת לבסוף היה 30 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי. 4

5

בת"פ 14629-04-12 מדינת ישראל נ׳ סלים גיועאבה (כבי השופט יורם נועם ) הוטל עונש של 6 4 שנות מאסר על מי שהעביר כספים שנועדו להחדרה של טלפונים ניידים לאסירים 7 ביטחוניים, כאשר המתחם היה בין שנה וחצי לארבע וחצי שנות מאסר על עבירה אחת לפי 8 סעיף 8 לחוק הטרור (פיסקה 6 סיפא לפסק דינו של בית המשפט המחוזי). 9

בית המשפט העליון אישר את גזר הדין ודחה את ערעור המערער. בית המשפט ציין כנסיבה 10 מחמירה את העובדה שהנאשם באותה פרשה ביצע את העבירות זמן קצר לאחר ששוחרר 11 ממאסר של 17 שנה (פיסקה 6 לפסק דינה של המשנה לנשיא, כבי השופטת מרים נאור, 12 שלדבריה הסכימו כבי השופטים אסתר חיות ואורי שוהם). 13

14

בע"פ 7368/12 אגבאריה מוחמד נ׳ מדינת ישראל נדחה ערעורו של נאשם, שבית המשפט 15 המחוזי גזר עליו 36 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 70,000 ש"ח לעבירה של העברת סכומי 16 כסף מעזה לאסירים ביטחוניים של החמא"ס, כאשר העבירה הינה לפי סעיף 9 לחוק הטרור. 17 בית המשפט העליון אישר את העונש (מפי כבי השופט יצחק עמית, שלדבריו הסכימו המשנה 18 לנשיא, כבי השופטת מרים נאור וכבי השופט אורי שוהם). 19

20

26. עיינו גם בגזרי הדין אליהם הופנינו על ידי הסנגור המלומד, אולם בכל הכבוד, אין מהם ראיה 21 לנדון שבפנינו. 22

עניינו של חה"כ סעיד נפעא שונה תכלית השינוי, שם מדובר היה בעבירות אחרות מה גם שהיו 23 שם שיקולים רבים לקולא, כמפורט היטב בגזר הדין של בית המשפט המחוזי בעניינו. 24

עיינו גם בע"פ 5925/13 שאדי זאדה ואח׳ נ׳ מדינת ישראל (23.4.14) ואולם, בכל הכבוד 25 הראוי, שם מדובר בעונש שמלכתחילה היה פרי הסדר טיעון, ובנוסף, מנה שם כבי השופט א. 26 רובינשטיין, כך בערכאת הערעור, שורה של נימוקים לקולא (שם בסעיף ט"ז) שאינם 27 רלוונטיים בנדון שבפנינו. 28

29

30

31

32

1 2

באשר לעבירת הלנה, הסעה והעסקה שלא כדין 3

4

27. בע"פ 2789/13 מדינת ישראל נ׳ חמדי ערערה המדינה על קולת העונש של נאשם אשר הורשע 5 בעבירה של הסעה שלא כדין של 25 שוהים בלתי חוקים ועבירות נלוות. בית המשפט העליון 6 קבע, כי מתחם העונש ההולם לעניין מסיעים, מלינים ומעסיקים בנסיבות מחמירות צריך 7 להיות בין 5 ל- 15 חודשי מאסר. במקרה שם הוחמר עונשו של הנאשם והוא נידון ל- 20 חודשי 8 מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. 9

10

בעפ"ג (מחי י-ם) 17636-04-14 דוויק נ׳ מדינת ישראל (18.9.14), התקבל ערעורו של נאשם 11 אשר הורשע בהסעת 20 שוהים בלתי חוקים ברכב שמיועד לשמונה אנשים, תמורת 50 ₪ לכל 12 אחד ונידון ל- 10 חודשי מאסר. הנאשם יליד 1990, נעדר עבר פלילי. בית המשפט קבע, כי 13 מתחם העבירה הינו בין שלושה חודשי מאסר ל- 18 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי 14 הקל בעונשו של הנאשם והשית עליו 7 חודשי מאסר בפועל. 15

16

בעפ"ג (מחי מרכז-לוד) 22290-08-13 אבו חמיד נ׳ מדינת ישראל (27.10.13), נדחה ערעורו של 17 נאשם, נעדר עבר פלילי, אשר הורשע בביצוע עבירות של הסעה שלא כדין, הפרעה לשוטר 18 במילוי תפקידו ובעבירות נלוות, ונדון למאסר בפועל למשך 7 חודשים. 19

20

בעפ"ג (מחי י-ם) 2593-06-10 מדינת ישראל נ׳ גימיל (17.6.10), התקבל ערעור המדינה על 21 קולת העונש והוחמר עונשו של נאשם אשר הורשע בהסעת 11 שוהים בלתי חוקים לתוך שטחי 22 מדינת ישראל תמורת כסף. נידון לחמישה וחצי חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. 23

24

באשר לעבירה נשוא האישום השני - אי הודעה על התחלת התעסקות 25

26

28. לאחר סקירה של הענישה הנוהגת בעבירות דומות, מצאנו לקבוע, כי מדיניות הענישה כולל 27 מאסר על תנאי בין 2 ל-6 חודשים וקנס: 28

29

בת"פ (שלום-חיפה) 7494-09-09 מדינת ישראל נ׳ בוסקילא (12/1/11), שם הוטלו 3 חודשי 30 מאסר מותנה ו-2,500 ₪ קנס על נאשם ללא עבר פלילי שהורשע בעבירות של אי הודעה על 31 התחלת עיסוק ואי ניהול פנקסי חשבונות. המחדלים הוסרו במלואם. 32

בית המשפט המחוזי בנצרת

תפ"ח 6774-05-15 מדינת ישראל נ' היטיב

1

בת"פ (שלום-ירושלים) 3173/00 מדינת ישראל נ׳ שבתאי (19/2/04), שם הוטלו 3 חודשי תנאי 2 וקנס בסך 10,000 ₪ על נאשם ללא עבר פלילי שהורשע בביצוע עבירות של אי הודעה על 3 התחלת עיסוק, אי ניהול פנקסים ואי הגשת 3 דו"חות. המחדלים הוסרו במלואם, והנאשם 4 זוכה מעבירות חמורות יותר שנכללו אף הן בכתב האישום המקורי. 5

6

בת"פ (שלום-ראשון לציון) 4883/08 מדינת ישראל נ׳ קרואני, (14/12/10),שם הוטלו 6 חודשי 7 מאסר מותנה, קנס בסך 3,000 ₪ וחתימה על התחייבות, על נאשם בעל הרשעה קודמת 8 בעבירות מס, שהורשע בביצוע עבירות של אי הודעת על התחלת עיסוק ואי הגשה של 2 9 דו"חות. הנאשם הסיר את המחדלים במלואם. 10

11

בת"פ (שלום-נצרת) 2637/01 מדינת ישראל נ׳ אבועייש (3/1/05), שם הוטלו 6 חודשי מאסר 12 מותנה, 7,500 ₪ קנס וחתימה על התחייבות על נאשם ללא עבר פלילי, שהורשע בביצוע 13 עבירות של אי הודעה על התחלת עיסוק ואי ניהול פנקסים, ואשר הוכח, כי עבירותיו התמצו 14 לכדי פרויקט יחידי. 15

16

הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעי, 40ט לחוק העונשין) 17

18

29. בהתייחס לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40טי, הרי שלעבירות אותן ביצע 19 הנאשם קדם תכנון, חרף האזהרה שהוזהר הנאשם על ידי גורמי הביטחון, הנאשם המשיך 20 לבצע את ההעברות, כאשר עובר לכל העברת כספים נוצר קשר טלפוני עם אבו פארוק ועם 21 אותם אנשים אשר ביקשו להעביר את כספם לשטחים. הנאשם נפגש עם השב"ח לקח מהם 22 כסף והעניק להם שירותי הסעות ביודעו שהם תושבי השטחים ומבלי שבדק הימצאותם של 23 אישורי כניסה . הנאשם ביצע את העבירות לבדו והוא אחראי להן באופן מלא. 24

באשר לנזק שהיה צפוי מביצוע העבירה, הרי שכאמור בחוות דעתו של מומחה השב"כ 25 פוטנציאל הנזק במעשיו של הנאשם הוא רב כאשר שיטת הקיזוז מהווה ציר מימון משמעותי 26 עבור החמאס, השיטה מאפשרת לתנועה לשמר את תקציבה ומסייעת לה לקדם פעילות טרור. 27 גם בעניין הסעת השב"ח קיים סיכון גדול של הכנסת מפגעים לשטח המדינה. 28

קשה לאמוד את הנזק אשר נגרם מביצוע העבירה, אולם אין להכביר מילים על הנזק שנגרם 29 ועלול להיגרם ממעשי טרור לחברה ולביטחון מדינת ישראל. באשר לעבירת המס הרי 30 שהנאשם סופו של יום, הסיר את המחדל וחתם על הסדר תשלומים עם מס הכנסה (ענ׳2). 31
בהתאם לאמור בתסקיר שירות המבחן הנאשם לא פעל מתוך מניעים אידיאולוגיים 1 ולאומניים אלא מתוך מניעים כלכליים, תוך התעלמות מגבולות החוק ומתוך מודעות ברורה 2 לגבי המשמעות הפלילית של העברת הכספים לשטחים זאת לאחר שהוזהר מפורשות על ידי 3 השב"כ. 4

הנאשם פעל כאדם בוגר, מודע למעשיו, להשלכותיהם ולמשמעותם. 5

6

הרתעת הרבים 7

8

30. השיקול שבהרתעת הרבים נקבע בסעיף 40זי לחוק וזו לשונו; 9

10

"מצא בית המשפט כי יש צור+ בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה 11

מסוג העבירה שביצע הנאשם, וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה 12

בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים, רשאי הוא להתחשב 13

בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא 14

יחרוג ממתחם העונש ההולם". 15

16

כאמור לעיל בגין שיקול זה מבקשת המאשימה, כי נחמיר בעונשו של הנאשם ואולם, יש 17 לזכור, כי השיקול של הרתעת הרבים מאפשר לבית המשפט להחמיר בעונשו של נאשם בתוך 18 המתחם ההולם, ואין הוא מאפשר לבית המשפט לחרוג מן המתחם ההולם. 19

משכך אפוא, שיקול זה יילקח בחשבון על ידינו בקביעת עונשו של הנאשם בתוך המתחם ולא 20 מחוצה לו. 21

22

המתחם ההולם 23

24

31. לאחר בחינת מכלול השיקולים דלעיל הינו הערכים המוגנים, מדיניות הענישה הנהוגה 25 ונסיבות ביצוע העבירה, נראה, כי מתחם הענישה הראוי בנסיבות הנ"ל עומד על מתחם שבין 26 18 ל- 48 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס שנע בין 50,000 ₪ ל- 150,000 ₪. 27

28

האם ראוי לחרוג מן המתחם 29

30

32. סעיף 40די לחוק העונשין מאפשר לחרוג כלפי מטה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקולי 31 שיקום הנאשם, וסעיף 40הי מאפשר לחרוג ממתחם העונש ההולם לחומרה במקרה בו יש 32 מקום להרחיקו מהציבור מחשש שישוב ויבצע עבירות. בעניינינו, לא מצאנו נסיבות לחרוג 1 ממתחם העונש ההולם לכאן או לכאן. 2

3

הנאשם הופנה לקבלת תסקיר שרות המבחן, אולם זה לא בא בהמלצה טיפולית, או שיקומית, 4 משכך אפוא, לא מצאנו לחרוג כלפי מטה ממתחם העונש ההולם. 5

6

כך גם, לא מצאנו גם מקום להחמיר עם הנאשם מטעמי הגנה על שלום הציבור. הנאשם עובר 7 לתקופה הרלוונטית ניהל אורח חיים נורמטיבי ללא עבר פלילי. גם מדברי הנאשם בסיומם 8 של הטיעונים לעונש, האמינים עלינו בעניין זה, עולה כי מעד, מצטער ולוקח אחריות על מעשיו 9 ובהתאם לאמור בתסקיר שירות המבחן הרי שהמחירים הכבדים אותם שילם הנאשם 10 ומשפחתו מפחיתים את הסיכון להישנות מעורבות פלילית בעתיד. 11

12

שלב שלישי - גזירת העונש 13

14

הנסיבות שאינו קשורות בביצוע העבירה (סעי, 40 יאי) 15

16

33. הנאשם רופא שיניים במקצועו, בן 32, ללא עבר פלילי, נשוי ואב לשני ילדים קטנים, אשתו 17

נמצאת בהריון בסיכון. לזכותו של הנאשם שקלנו את הודאתו בעובדות כתב האישום למרות, 18

שהודאתו באה לאחר חקירת חוקרי השב"כ. עוד נתנו דעתנו לעדויות האופי של אביו וחבר 19

המשפחה וחרטתו הכנה, כך למיטב התרשמותנו מן הנאשם. הנאשם היה עצור מיום 20

16.04.15 ועד ליום 11.06.15 ושהה במעצר בית מלא, עם איזוק אלקטרוני מיום 16.08.15 עד 21

ליום 28.10.15. בתקופת מעצר הבית השתתף בקבוצה לעצורי בית כשהשתתפותו בקבוצה 22

סייעה בהפחתת תופעות פוסט טראומתיות אשר הופיעו אצלו כתוצאה מתקופת המעצר. 23 הנאשם הסיר את המחדל במס הכנסה ופרס את החוב לתשלומים. נתונים אלו עומדים 24 לזכותו בנוסף לעובדה, כי לא פעל ממניע אידיאולוגי כדי לפגוע בביטחון המדינה. 25

26

34. בנסיבות הכוללות, ראוי לו לנאשם שעונשו יעמוד קרוב לגבול התחתון של המתחם. 27

28

חילוט 29

30

35. ב"כ המאשימה ביקשה לחלט את רכבו של הנאשם והכספים שנתפסו ברשותו לפי הוראת 31 סעיף 12 לחוק איסור מימון טרור אשר קובע, כי נאשם שהורשע לפי סעיפים 8 או 9 "נוסף על 32 כל עונש יחולט רכוש הקשור לעבירה שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידע". 1

כמו כן הפנתה ב"כ המאשימה לסמכות חילוט נוספת שבשילוב הוראות סעיף 32 ו-39(א) 2

לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 אשר לפיהם על מנת 3

שבית המשפט יורה על חילוט נכס, נדרשים אפוא שלושה תנאים מצטברים המתקיימים 4

בענייננו, באשר הרכב נתפס לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי, באמצעותו ביצע הנאשם 5

את העבירות שבהן הורשע ואין מחלוקת שהרכב רשום במשרד הרישוי על שמו של הנאשם 6

והינו בבעלותו ובשימושו הבלעדי. 7

מנגד הסנגור בטיעוניו לעונש טען, שלא ניתן לחלט את הרכב, הסנגור הפנה לסעיף 12(ג1)(ג) 8

לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 לפיו, ניתן לאסור את השימוש ברכב לתקופה שלא תעלה 9

על 30 ימים. 10

אכן כטענת ב"כ המאשימה חוק הכניסה לישראל עוסק באיסור שימוש ברכב ותפיסתו מיד 11

עם 12

ביצוע העבירה הספציפית ואין המדובר בחילוט. 13

בנסיבות האמורות, לאור העובדה שהכספים שנתפסו על הנאשם קשורים לעבירה על פי חוק 14

איסור מימון הטרור וכך גם הרכב בו בצע את העברות הכספים והסעת השב"ח מצאנו, כי 15

ראוי להיעתר לבקשת החילוט. 16

נעיר לעניין זה, כי בטיעוניה לעונש ביקשה באת כוח המאשימה לחלט את רכבו של הנאשם, 17

דהיינו רכב אחד, זאת בעוד שבכתב האישום התייחסה המאשימה לשני כלי רכב, האחד מסוג 18

פג׳ו והשני מסוג אאודי. 19

בנסיבות אלו, ולאחר שסברנו כי מרבית האישומים בוצעו ברכב הפג׳ו, ומכל מקום ומחמת 20

הספק בעניין, הרי שסופו של יום נורה על חילוט רכב הפג׳ו בלבד. 21

באשר לבקשה לחילוט הכסף שנתפס, הרי שאין מחלוקת שזה כסף שנתפס אצל הנאשם 22

ומקורו בכסף שנועד לצורך העברה לאיש קשר בג׳נין. 23

24

הקנס הכספי 25

26

36. המדובר בעבירות אשר בוצעו למטרת רווח כלכלי, ועל כן ראוי להשית קנס כספי על הנאשם 27

אולם נוכח מצבו הכלכלי קשה של הנאשם ונוכח חילוט רכבו והכספים שנמצאו ברשותו כמו 28

גם הסרת המחדל במס הכנסה הרי שהקנס יהא ברף התחתון של המתחם. 29

30

31

1 2

ניכוי ימי המעצר וימי המעצר בפיקוח אלקטרוני מתקופת המאסר 3

4

37. הנאשם נעצר מיום 16.04.15 ועד ליום 11.06.15 ושהה במעצר בית מלא, עם איזוק אלקטרוני 5 מיום 16.08.15 עד ליום 28.10.15. כאמור, הסניגור מבקש לנכות ימי מעצר אלו מתקופת 6 המאסר שתיגזר על הנאשם בתיק זה. 7 חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה- 2014 8 נכנס לתוקפו ביום 16.06.15 (להלן: "חוק הפיקוח") ונוסף כסימן ג1 לחוק סדר הדין הפלילי 9 (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק המעצרים"). 10

11

38. לדידנו, בהינתן שאין הוראה מפורשת בחוק הפיקוח הרי, שחרף השינוי שבחוק סדר הדין 12 הפלילי אין בו כדי להביא לשינוי ההתייחסות לניכוי ימי המעצר, באשר אין במעצר בית 13 באיזוק אלקטרוני אותם סממנים כופים של שהייה במעצר של ממש מאחורי סורג ובריח לכן 14 תקופה זו לא תנוכה. יחד עם זאת, התחשבנו בתקופה זו כנסיבה לקולא בנסיבות שאינן 15 קשורות בביצוע העבירה. 16

17

סו, דבר 18

19

39. לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים, ותוך שקילה חוזרת של כל הנימוקים לקולא ולחומרה 20 שבאו בפנינו, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: 21

22

א. עונש מאסר של 20 חודשי מאסר בפועל, בקיזוז ימי מעצרו מיום 16.04.15 עד 23 11.06.15. 24

25

ב. מאסר על תנאי של 12 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים, עבירה 26 של איסור פעולה ברכוש טרור. 27

28

ג. מאסר על תנאי של 6 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים לא יעבור הנאשם עבירות 29 על פי חוק הכניסה לישראל, או עבירה לפי פקודת מס הכנסה התשכ"א - 1961 וחוק 30 מס ערך מוסף תשל"ו- 1975. 31

32

ד. אנו משיתים על הנאשם קנס בסכום של 50,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מ- 10.5.16 ובכל 10 לחודש שלאחריו.

ה. פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שישה חודשים.

ו. פסילת רישיון נהיגה על תנאי למשך שישה חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו הנוכחי, עבירות של הסעת שב"ח, על פי חוק הכניסה לישראל.

ז. הרכב מסוג פגיו, מספר רישוי 21-141-71, הנמצא בידי המשטרה וכן סך של 170,000 ₪ שנתפסו ברשות הנאשם - יחולטו לטובת המדינה.

ח. חילוט הרכב, הכסף והקנס יועברו לטובת קרן החילוט.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט העליון תו+ 45 יום מהיום. ניתן והודע היום ב׳ אדר א׳ תשע"ו, 11/02/2016 במעמד הנוכחים.

/

א׳ הלמן, שופטת, [אב"ד]

ב"כ הנאשם: אני מבקש לעכב ביצוע גזר הדין, לשם הגשת ערעור לבית המשפט העליון. לחלופין, לצורך התארגנות.

ב"כ המאשימה: לא אתנגד לדחייה קצרה לצורך התארגנות בלבד.

החלטה 1

2

על פי בקשת הנאשם ובהסכמת המאשימה, אנחנו מורים על עיכוב ביצוע רכיב המאסר בפועל, עד ליום 3 13/03/16. 4

5

הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית מעצר קישון ביום 13/03/16 עד השעה 10:00, או על פי החלטת 6 שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות 7 למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336. 8

9

כל תנאי השחרור ימשיכו לחול בתקופת העיכוב וכך גם כל הערובות שהופקדו. 10

בנוסף, ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ. באם יש לנאשם דרכון, יפקידו בתחנת המשטרה. 11

12

שירות בתי הסוהר יודיע לבית המשפט עם התייצבותו של הנאשם לריצוי העונש, שאז יבוטלו כל 13 התנאים המגבילים וככל שהופקדו ערבונות, הם יוחזרו לנאשם, וזאת בכפוף לקיומה של כל מגבלה 14 על פי כל דיו. 15

16

ניתנה והודעה היום בי אדר אי תשע"ו, 11/02/2016 במעמד הנוכחים. 17

18