5. המבחן לזיהויו של סעד זמני לפי הגדרה זו הוא מבחן פונקציונלי-תכליתי. לעניין זה קיים דמיון בין סעד זמני לבין החלטה על עיכוב ביצוע, אשר ניתנים על-מנת למנוע שינוי במצב קיים על מנת להבטיח את מימושו האפקטיבי של הליך משפטי. "על-כן ניתן לומר כי על-פי מהותו, צו הניתן לעיכוב ביצוע של פסק-דין על-מנת למנוע שינוי מצב עד למיצוים של הליכי ערעור, ניתן לצורך "הבטחת קיומו התקין של ההליך", והוא נופל לגדר הגדרה זו."(רע"א(עליון) 6448/01 עבד אל סלאם חיר נ' אלון לידאי, פ"ד נד(2)562).

11. בהתאם לתקנה 362 לתקנות, נדרש כי ביהמ"ש ישתכנע בקיומה של עילת תובענה ויביא בחשבון את הנזק שיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני. דרישות אלה מקבילות, והן דומות בבסיסן, בשינויים המחויבים, לדרישות למתן צו לעיכוב ביצוע (ראו: ע"א 3191/99 בראשי נ' ויינשטיין ).

12. הדרישה להפקדת עירבון והאפשרות להורות על הפקדתו נועדו לשרת שתי תכליות עיקריות,

"...להרתיע מלבקש סעדים זמניים במצבים שבהם אין לכך הצדקה עניינית או מטעמים פסולים (למשל - במטרה להכביד על הצד שכנגד), ולאפשר גביה מהירה של פיצוי בגין נזקים שגרם הסעד הזמני למי שנגדו ניתן הצו באמצעות חילוט הערבון...החובה לפצות את בעל-הדין שכנגד היא סיכון שמבקש הצו נוטל על עצמו אם תידחה תביעתו" (ראו רע"א 2422/00 אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה נ' עיריית בת-ים ). לשם מימושה של תכלית זו די בהוכחת הקשר בין עיכוב הביצוע לבין הנזק שנגרם.

13. בעניינינו, כאמור, התובעת כבר הפקידה סך של 20,000 ₪ בקופת בית המשפט בהתאם להחלטה מיום 2.12.16. לפיכך, במאזן הנוחות והנזקים, לא מצאתי כי הנתבעת הצביעה על נזק שיגרם לה כתוצאה מהעתרות לבקשה, וכי הנזק אינו בר פיצוי בכסף. זאת גם בהתחשב בכך שהדיון בבר"ע אמור להתקיים בקרוב.

14. לאור האמור, אני נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע ביחס לחיובה של התובעת להפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 50,000 ₪ , עד לקבלת ההחלטה בבר"ע.

התובעת תעדכן את ביהמ"ש על תוצאת הבר"ע.

ככל שהבר"ע תדחה, תפקיד התובעת בקופת ביהמ"ש סך של 50,000 ₪, תוך 7 ימים מיום מתן ההחלטה בבר"ע. ככל שלא יופקד הסכום במועד, יבוטל צו המניעה.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ז, 09 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.