1

בשם המבקש: עו"ד חיים הדיה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' כרמל; כ' מוסק; ו-ש' רנר), בעפ"ג 50653-07-15, מיום 19.1.2016, בגדרו התקבל, חלקית, ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' מינטקביץ), בת"פ 22724-04-14, מיום 14.6.2015.

רקע והליכים קודמים

2. בכתב אישום, אשר הוגש נגד המבקש, נמסר, כי ביום 10.4.2014, בשעה 00:30, או בסמוך לכך, בשדרות דב יוסף שבירושלים, שהה המבקש בישראל ללא אישור כניסה וללא אישור שהייה כדין. על כן, יוחסה למבקש עבירה של כניסה לישראל או שהייה בה, בניגוד לחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל).

2

3. המבקש הורשע, על בסיס הודאתו, בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, ביום 28.12.2014. בגזר דינו של המבקש, שניתן ביום 14.6.2015, תיאר בית משפט השלום, את הרקע לביצוע העבירה על ידי המבקש, באלו המילים: "הרקע לאירוע הוא העובדה שהנאשם [המבקש], אשר הינו תושב שטחים, נשוי לאזרחית ישראל ולהם 3 ילדים. הנאשם [המבקש] מקיים עם אשתו חיי משפחה בישראל חרף העובדה שאין לו אישור שהייה. מטיעוני ב"כ הנאשם [המבקש] עולה כי חרף היעדר האישור הנאשם [המבקש] שוהה בישראל דרך קבע". בית משפט השלום קבע, כי מתחם הענישה, בעניינו של המבקש, ינוע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר לריצוי בפועל.

בהמשך, התייחס בית משפט השלום, כשיקולים לקולה, לנסיבותיו האישיות של המבקש, ולכך שנסיבות אלו "אינן שגרתיות [...] מצבו של הנאשם [המבקש] מורכב ושונה מעניינם של שוהים בלתי חוקיים אחרים. הנאשם [המבקש] מבקש להעתיק את מרכז חייו לישראל לצד משפחתו ואין מדובר במי שנכנס לישראל לפרק זמן קצר, בין לשם עבודה, בין לשם ביצוע עבירות". עוד צוין, במסגרת השיקולים לקולה, כי בקשתו של המבקש לאיחוד משפחות תלויה ועומדת, מזה מספר שנים, במשרד הפנים. כשיקולים לחומרה, בית משפט השלום נתן דעתו לכך שהמבקש "עושה דין לעצמו" בכך ששהה בישראל שלא כדין; ולעברו הפלילי של המבקש, במסגרתו הוא הורשע בעבירות סמים, שוד מזוין, חטיפה ואלימות. על בסיס האמור לעיל, גזר בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: 45 ימי מאסר לריצוי בפועל, מהם ינוכו ימי מעצרו; חודש מאסר על תנאי, לבל יעבור, בתוך 3 שנים, עבירה על חוק הכניסה לישראל; הפעלת התחייבות, בסך 10,000 ₪, אשר הוטלה על המבקש בתיק אחר (ת"פ 14239-12-10).

4. המבקש הגיש ערעור על גזר הדין לבית המשפט המחוזי. בהתחשב בנסיבות לקולה ולחומרה, בעניינו של המבקש, אשר תוארו לעיל, קיבל בית המשפט המחוזי, באופן חלקי, את ערעורו של המבקש, וביטל את הפעלת ההתחייבות, בסך 10,000 ₪, שהוטלה עליו. יתר חלקי גזר הדין של בית משפט השלום נותרו על כנם, ותאריך התייצבותו של המבקש לריצוי עונש המאסר אשר הוטל עליו, נקבע ליום 21.2.2016.

הבקשה לרשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע

5. ביום 26.1.2016, הוגשה בקשתו של המבקש לרשות ערעור, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ואיתה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר לריצוי בפועל. המבקש טען, כי עולה במקרה דנן שאלה משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לבקשה והיא "האפשרות לחריגה ממתחם הענישה בעבירת שב"ח [שוהה בלתי חוקי – א.ש.]". לאחר מכן, פירט המבקש את נסיבותיו האישיות, בעטיין, הוא סבור, כי יש לחרוג ממתחם הענישה, אשר נקבע בעניינו:

3

"המבקש, תושב הכפר נבי סמואל המצוי בצפון ירושלים, והנושק לתחומה המוניציפאלי של הבירה. מדובר בכפר קטן מאוד המונה כ-24 משפחות המהווה המשך ישיר לשכונת רמות שבצפונה של העיר. חלק מתושבי הכפר הספיקו להתפקד בשנת 1967 וזכו לתעודת זהות ישראל, וחלק לא התפקדו ונותרו מחזיקים בתעודה כתומה של הרשות הפלשתינאית, על אף שעל מנת לעבור לשטחי הרשות הם נדרשים לעבור במחסום".

עוד נמסר בבקשה, לעניין נסיבותיו האישיות של המבקש, כי הוא נשוי מזה 18 שנה לתושבת ירושלים, ולהם 3 ילדים. משפחתו של המבקש הינה "משפחה קשת יום", אשר מוכרת לשירותי הרווחה. אשתו של המבקש אינה עובדת וחיה מקצבת נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי. לטענתו, בקשתה של אשתו לאיחוד משפחות עומדת "כאבן שאין לה הופכין" במשרד הפנים, ועניינם אינו זוכה לאוזן קשבת ברשויות המדינה. המבקש צירף מכתב מרשות האוכלוסין וההגירה, שנשלח אל אשתו של המבקש, ובו נמסר כי "רשות האוכלוסין שוקלת לסרב את הבקשה [לאיחוד משפחות – א.ש.] מהטעמים המפורטים להלן: הנדון נשפט לחודש מאסר על תנאי לשלוש שנים שיחלו מיום גזר הדין, עד 16.4.2017". על כן, טוען המבקש, כי עברו הפלילי אינו עומד לו לרועץ, בהליך איחוד המשפחות, אלא המאסר על תנאי שנגזר עליו בבית משפט השלום. המבקש הוסיף וטען, כי שני בניו קיבלו זימונים מטעם הצבא להתייצבות לצו גיוס ראשון, ואולם, רשויות הצבא מסרו לאמיר, בנו הבכור של המבקש, כי "הוא יהיה מנוע מלהתגייס, כל עוד מעמדו של אביו (המבקש) לא יוסדר". על בסיס האמור לעיל, סבור המבקש, כי יש ליתן בעניינו רשות לערער, לקבל את ערעורו לגופו, ולהקל בעונשו.

דיון והכרעה

6. דין הבקשה להידחות.

4

7. הבקשה איננה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך המשפטי, וכן אין מדובר במקרה בו עולה חשש לאי צדק מהותי או לעיוות דין קיצוני אשר נגרם למבקש במסגרת ההליך המשפטי נגדו (רע"פ 8971/15 כל בו חצי חינם בע"מ נ' מדינת ישראל- המשרד לאיכות הסביבה (27.1.2016); רע"פ 482/16 פלוני נ' מדינת ישראל (24.1.2016); רע"פ 501/16 פישמן נ' מדינת ישראל (24.1.2016)). כמו כן, עונשו של המבקש איננו חורג חריגה מהותית ממדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים (רע"פ 280/16 רדיע נ' מדינת ישראל (19.1.2016); רע"פ 157/16 פלוני נ' מדינת ישראל (14.1.2016); רע"פ 8751/15 אוזנה נ' מדינת ישראל (11.1.2016)). מטעמים אלו בלבד, יש כדי לדחות את הבקשה.

8. כפי שצוין בערכאות הקודמות, נסיבות חייו של המבקש אינן שגרתיות. מעמדו של המבקש בישראל אינו מוסדר, והוא נשוי לאישה בעלת אזרחות ישראלית, אשר להם 3 ילדים. האתגרים עמם נאלץ המבקש להתמודד, במסגרת נסיבות חייו החריגות, לא נעלמו מעיניי. ואולם, נסיבות אלו אינן מתירות למבקש לבצע עבירות פליליות, וביתר שאת אמורים הדברים, שעה שמדובר בעבירות בעלות פוטנציאל לסיכון בטחונה של מדינת ישראל. סבורני, כי העונש אשר הושת על המבקש בבית משפט השלום, וההקלה המסוימת בעונשו, בבית המשפט המחוזי, משקפים את התחשבותן של הערכאות הקודמות בנסיבותיו חייו של המבקש. וזאת, בפרט, נוכח עברו הפלילי המכביד.

9. על כן, דין הבקשה להידחות.

המבקש יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 21.2.2016, עד השעה 10:00 בבית סוהר "ניצן", או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

ניתנה היום, ‏כ"ג בשבט התשע"ו (‏2.2.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16007660_I01.doc יא