1

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטות ו' מרוז וק' רג'יאנו והשופט א' מקובר) ב-ע"פ 7572-04-13 מיום 9.7.2013, שבמסגרתו התקבל ערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום בפתח תקוה (השופט ע' קובו) ב-ת"פ 32797-08-11 מיום 18.2.2013.

2. נגד המבקשים הוגש כתב אישום לבית משפט השלום אשר יחס להם עבירות רישוי עסקים ואיכות סביבה. במסגרת ההליך בבית משפט השלום התקבלה טענה מקדמית, הוגש כתב אישום מתוקן והמבקשים זוכו. המשיב ערער לבית המשפט המחוזי, ערעורו התקבל במובן זה שהכרעת הדין של בית משפט השלום בוטלה, והתיק הוחזר אליו כדי לדון ביתר הטענות. בהמשך ניתנה הכרעת דין משלימה בבית משפט השלום, בה הורשעו המבקשים (למעט זיכויו של המבקש 4 מאחת העבירות), ולאחר מכן נגזר דינם.

2

3. בקשת רשות הערעור שלפני מופנית כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הטענות המרכזיות מוקדו בפרשנותו של בית המשפט המחוזי את הכרעת דינו של בית משפט השלום. אומר כעת, כי אין בידי לקבל את הבקשה. בפועל, הכרעת הדין המרשיעה ניתנה בבית משפט השלום וכך גם גזר הדין. בפני המשיבים עומדת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי. מבקשה קודמת שהוגשה לבית משפט זה – לעיון חוזר – עולה כי המבקשים אינם מעוניינים לממש את זכות הערעור. אותה בקשה נדחתה בהחלטתו של השופט שהם מיום 16.9.2013. החלטות אלה לא הובאו בבקשה הנוכחית, והדבר נתגלה רק משנתקבלה עמדת המשיבה בבקשה הנוכחית. הלכה היא כי כל עוד לא מוצו ההליכים אין מקום להגשת בקשת רשות ערעור (רע"פ 3796/08 פז חברת נפט נ' מדינת ישראל (28.10.2008) והאסמכתאות שם). בנסיבות אלה דומה כי לא היה מקום להגיש את הבקשה הנוכחית. עיון בגוף הבקשה מחזק זאת, הואיל ומרביתה עוסק בממצאיו ומסקנותיו של בית המשפט המחוזי, דבר אשר ככלל ממילא אינו מתברר במסגרת רשות ערעור.

4. סוף דבר, הבקשה נדחית בזאת.

           ניתנה היום, כ"ט באדר ב' התשע"ד (31.3.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14019560_H02.doc  שצ