1

בשם המבקש: עו"ד ר' אבו ליל

1. בית משפט השלום הנכבד בתל-אביב-יפו הרשיע את המבקש (ב-ת"פ 41818-07-11), על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בהוצאת 167 חשבוניות פיקטיביות שסכומן הכולל הוא כ-3.5 מיליון ש"ח, ובגינן השית על המבקש 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס כספי.

2. המבקש ערער כנגד גזר הדין לבית המשפט המחוזי הנכבד, ובתאריך 3.9.2014 – ערעורו נדחה. באותו מעמד, בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע עונש המאסר עד לתאריך 6.10.2014, ובהמשך עוכב ביצוע גזר הדין עד לתאריך 9.10.2014.

3. מכאן הבקשה שלפני, אשר הוגשה היום והונחה על שולחני בשעות הצהריים, ולצידה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. יצוין כי במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע לא הובהר מדוע הנ"ל הוגשה, ערב חופשת חג הסוכות, ובפרק זמן כה קצר לפני מועד ההתייצבות שנקבע לצורך תחילת ריצוי העונש (השוו: רע"פ 1314/14 אקריס נ' מדינת ישראל (20.2.2014); רע"פ 2588/12 עבאסי נ' מדינת ישראל (29.3.2014)).

2

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שצורף אליה אני סבור, כי דין הבקשה להידחות, כפי שאנמק מיד.

5. בבקשתו מעלה המבקש בעיקר טענות הנוגעות לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבותיו האישיות. טענותיו של המבקש נוגעות לעניינו הפרטני, אינן מעלות כל שאלה עקרונית, ונבחנו על ידי הערכאות הקודמות. משכך, הבקשה איננה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". יתרה מזו – במסגרת הסדר הטיעון, הצדדים הגיעו להסכמה באשר לטווח ענישה שנע בין 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לבין 16 חודשי מאסר בפועל, שבצדם מאסר על תנאי וקנס כספי. גזר הדין שניתן מצוי בתוך טווח הענישה המוסכם, ואף איננו מצוי ברף הגבוה שלו. בנסיבות אלו, אין מקום להיעתר לבקשת רשות ערעור המופנית כנגד גזר הדין בלבד מטעמים של "עיוות דין" (השוו: ע"פ 4921/11 דלאשה נ' מדינת ישראל (9.7.2012)).

6. נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית. בשל החגים, המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר שנגזר עליו – בתאריך 19.10.2014 עד לשעה 10:00, בבימ"ר ניצן, או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות, או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, טלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

ניתנה היום, ‏י"ג בתשרי התשע"ה (‏7.10.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14067210_K01.doc אכ