5. במהלך הדיון בבית משפט קמא צפה בית המשפט בסרטון. המערער העיד כי מאחר שהמצלמה צילמה רק את המתחש קדימה, לא ניתן לראות את התמונה המלאה. בית משפט קמא קבע בהכרעת הדין שהסרטון תומך בגרסת השוטרים. נקבע כי על פי הנצפה בסרטון, המערער עצר אומנם את הרכב בקו הצומת, אבל התחיל בנסיעה ופנה ימינה בעוד רכבים אחרים, להם צריך היה לתת זכות קדימה, נסעו ברחוב הרצל. לאחר שעוכב על ידי השוטרים ונשאל מה המשמעות למתן זכות קדימה השיב "לעצור על הפס עצירה למטה, עצירה מוחלטת ולהתקדם קדימה ולפנות ימינה."

הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין בלבד.

נימוקי הערעור

6. נטען בהודעת הערעור כי קיימת סתירה מהותית בין עדויותיהם של השוטרים, ודי בכך כדי לזכות את המערער. נטען כי בעוד המתנדב העיד כי ניידת המשטרה חסמה את הנתיב הימני, טען הסייר כי הניידת לא חסמה את הנתיב הימני. נטען, כי במצב דברים זה, לא ניתן לקבוע מה גרם לכלי הרכב שנסעו ברחוב הרצל לעצור, האם היה זה רכבו של המערער או הניידת המשטרתית שחסמה את הנתיב הימני.

עוד נטען כי על פי עדותו של הסייר, כלי הרכב שנסעו ברחוב הרצל נסעו בנתיב השמאלי, בעוד רכבו של המערער פנה בנתיב הימני, מבלי שנכנס לנתיב השמאלי.

בניגוד לעדות הנ"ל, הסייר העיד כי המערער לא נסע בנתיב הימני, לדבריו, הוא התקדם לכיוון הצומת וגרם לסוזוקי להאט ולעצור ורק אחרי שסימנו לו לעצור הוא נצמד לנתיב הימני. עוד נטען כי אין לשלול את האפשרות שרכב הסוזוקי האט מהירות נסיעתו בכניסה לצומת בגלל שהבחין בניידת המשטרה ובשוטרים שחסמו חלק מהנתיב הימני וסימנו למערער לעצור.

סיכומו של דבר, נטען כי שגה ביהמ"ש קמא שהרשיע את המערער חרף הסתירות בין עדויות השוטרים, וההתרחשות במקום כפי שהדבר תועד בסרטון.

7. במהלך הדיון בפני הוצג הסרטון. אין מחלוקת שהמצלמה צילמה את מה שהתרחש קדימה, בכיוון נסיעתו של המערער, עובר לפנייתו ימינה.

בעיקרי הדברים, ב"כ המערער חזרה על נימוקי הערעור כפי שפורטו בהודעת המערער.

ב"כ המשיבה, התנגדה לקבלת הערעור וסמכה טיעוניה על קביעותיו של ביהמ"ש קמא.

דיון והכרעה

8. לאחר שנתתי דעתי לעדויות שהיו בפני בית משפט קמא ושמעתי טיעוני ב"כ הצדדים לערעור, החלטתי לדחות את הערעור. הסתירות שפורטו בהודעת הערעור, עליהם חזרה בבית המשפט אינן יורדות לשורשו של עניין.

בנסיבות המקרה, כאשר הסרטון משקף רק את מה שהתרחש בחזית לרכב המערער, לא ניתן לקבוע ממצאים כפי שמבקשת ב"כ המערער.

9. בתקנות התעבורה מוגדרת העבירה של אי מתן זכות קדימה בזו הלשון:

"אי המשכת נסיעה או התחלתה כאשר על ידי כך עלול הנוהג ברכב, הנדרש לתת זכות קדימה לנוהגים ברכב אחר לאלצם לסטות מקו נסיעתם או לשנות את מהירות נסיעתם."

עינינו הרואות כי די בכך שהרכב בעל זכות הקדימה האט מהירות נסיעתו על מנת שתתגבש העבירה של אי מתן זכות קדימה. העובדה שהרכבים שנסעו ברחוב הרצל נסעו בנתיב השמאלי והמערער פנה ימינה בנתיב הימני (על פי הגרסה המקילה עם המערער) אין בה כדי לכרסם בהכרעת הדין של בית משפט קמא, המבוססת על האמון שניתן בדברי השוטרים שהעידו שהמערער לא נתן זכות קדימה וגרם לרכב הסוזוקי לעצור. הטענה כי ייתכן שרכב הסוזוקי עצר מסיבה אחרת היא טענה סתמית.

בית משפט קמא שמע את עדותו של המערער והתרשם כי יותר משנתן המערער דעתו למתרחש בכביש הוא היה מרוכז בשוטרים שעמדו בכביש, על מנת שיבחינו שהוא עצר. למען הסר ספק, יובהר כי המערער לא יצא ידי חובתו כאשר עצר את הרכב בקו העצירה. התמרור מחייב לעצור וליתן זכות קדימה לרכבים החוצים. על פי הנצפה בסרטון, המערער פנה ימינה כאשר רכבים אחרים חצו את הצומת ברחוב הרצל ורכב הסוזוקי האט מהירות נסיעתו עד כדי עצירה.

סיכומו של דבר, הערעור נדחה.

החלטה

בנסיבותיו של תיק זה ובהתחשב באורך תקופת הפסילה, לפנים משורת הדין, אני מעמידה את תקופת הפסילה על 9 ימים.

הפסילה רוצתה במלואה בתיק זה.

ניתנה והודעה היום כ"ז ניסן תשע"ו, 05/05/2016 במעמד הנוכחים.