ב"כ המשיב טוען כי המשיב עבד עד לאחרונה בחלוקת עיתונים ובניקיון דירות יחד עם אשתו.

לטענתו, אין בהתייחסותו של המשיב בפני קצינת המבחן בכל הקשור לנזקקות להליך טיפולי, כדי לגרום להחמרה בעונשו.

לצורך הדיון בערעור קיבלנו תסקיר מבחן שמתאר את הרקע האישי והמשפחתי של המערער ואת עברו הפלילי וכן מביא את הערכת גורמי הסיכון לעבריינות וגורמי סיכוי לשיקום.

קצינת המבחן התרשמה שהמשיב מגיע מרקע משפחתי מורכב, לאורך חייו הוא חש תחושות קיפוח ובדידות ויש לו תחושות מרמתיים תוך שהוא מרוכז במילוי צרכיו.

שירות המבחן, לאחר שציין את גורמי הסיכון והסיכוי, לא בא בהמלצה טיפולית לגבי המשיב, שמצמצם את חומרת עבירותיו ואת הבעייתיות שנובעת ממנו.

עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי הוא קבע נכונה את מתחם הענישה ההולם במקרה של המשיב ועמד על הצורך במאבק בתופעת הסרסרות ובניצולן של נשים לשם עשיית רווחים קלים, כפי שעשה המשיב.

בית משפט קמא קבע כי המשיב תכנן את מעשיו, שנעשו מסיבות כלכליות וגרמו נזק לחברה בכללותה.

בית משפט קמא התחשב לקולת העונש בגילו המבוגר של המשיב, בהרשעותיו הקודמות באותו תחום ובהיות מאסרים על תנאי תלויים ועומדים נגדו.

עם זאת, בית משפט קמא נמנע מהפעלת עונשי המאסר על תנאי, נוכח נסיבות המקרה, נסיבות חייו של המשיב, לרבות גילו ומצבו הכלכלי, ועל מנת לתת לו הזדמנות אחרונה.

אף אנו, כמו בית משפט קמא, איננו מקלים בהתנהגותו של המשיב אשר אפיינה אותו גם בעברו, כאשר בשנת 2000 עבר המשיב עבירות דומות לעבירות נושא גזר הדין וחזר עליהן כאשר שני עונשי מאסר על תנאי תלויים ועומדים נגדו.

עיון בתסקיר שירות המבחן שהוגש לצורך הדיון בערעור מעלה כי המשיב הכחיש את הטענה לפיה הוא החזיק במקום לשם זנות וטען כי החזיק בו למטרות עיסוי בלבד, לאחר שהיה בעברו מעסה.

לדבריו, הוא חש לאורך חייו קיפוח, בדידות ודחייה מסביבתו והוא לא היה מוכן להירתם להליך טיפולי בגלל הטראומה שצפה מהליך זה.

הלכה פסוקה היא, המעוגנת בסעיף 56 לחוק העונשין, שנדרשים נימוקים מיוחדים כדי להאריך עונש מאסר על תנאי שתלוי ועומד נגד נאשם בזמן ביצוע העבירה.

עם כל ההבנה, כפי שגילה בית משפט קמא, לנסיבותיו האישיות של המשיב, לרבות לגילו ולנסיבות המנויות בתסקיר שירות המבחן, אין בהן כדי להוות נימוקים מיוחדים המצדיקים הארכת שני עונשי מאסר על תנאי, כפי שעשה בית משפט קמא בצד הטלת קנס.

עם זאת, יש בנימוקים המופיעים בתסקיר שירות המבחן ואשר הועלו על ידי ב"כ המשיב בפני בית משפט קמא ובפנינו ובהלכה לפיה ערכאת ערעור לא ממצה את הדין עם נאשם שהחליטה להחמיר בעונשו, כדי לגרום לנו להפעיל את המאסרים על תנאי בחופף זה לזה ולא להוסיף עליהם עונש מאסר במצטבר להם.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקלים את הערעור ומחליטים כי המשיב ירצה שנת מאסר המורכבת מהפעלה בחופף של שני עונשי המאסר על תנאי, למשך שנה ולמשך 9 חודשים, שהיו תלויים ועומדים נגדו בזמן ביצוע העבירות נושא גזר הדין ומהפעלה בחופף של 6 חודשי מאסר בפועל בגין העבירות נושא גזר הדין.

אנו גוזרים על המשיב 6 חודשי מאסר על תנאי שלא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מהיום אחת העבירות נושא הרשעתו.

עונש הקנס שהוטל על המשיב על ידי בית משפט קמא יעמוד בתוקפו.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 2.6.15 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר הדין של בית משפט קמא.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: **-*******, **-*******.

אנו מעכבים את יציאתו של המשיב את הארץ עד החלטה אחרת.

ניתן והודע היום כ"ח שבט תשע"ה, 17/02/2015 במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.

אברהם טל, נשיא

אב"ד

זהבה בוסתן, שופטת

ד"ר שמואל בורנשטין, שופט