2. ואלה המעשים בת"פ 33424-07-15: בין יום 26/6/2015 בשעה 15:00 ליום 27/6/2015 בשעה 23:00 התפרץ המערער עם ארבעה אחרים לבית מגורים בבית שמש. החבורה נכנסה לבית תוך עיקום סורגי חדר הילדים, שבירת שרשרת המנעול ועיקום סורג ומשקוף דלת החצר האחורית של הבית. בתוך הבית זרעו המערער והאחרים הרס רב, וגנבו ממנו תכשיטי זהב, כרטיסי אשראי ופנקסי שיקים. בת"פ 27734-10-15 הורשע המערער בשני אישומים: ביום 3/10/2015 בשעה 00:30 התפרץ המערער ושניים אחרים לדירת מגורים בבית שמש, דרך חלון הבית וגנבו מזומנים, ממיר, משקפי שמש, טלפון סלולארי מסוג אייפון 4, תכשיטי זהב, בגדים ושוברים למסעדה. המערער ושני האחרים נתפסו כשעה לאחר מכן על ידי שוטרים. חרף הוראותיו של שוטר ששמר עליהם, התקרב המערער לאחר ושמט מידו טלפון סלולארי מסוג אייפון. בין יום 4/9/2015 בשעה 19:00 ליום 5/9/2015 בשעה 17:00 התפרץ המערער ביחד עם אחר לבית מגורים בבית שמש. השניים עלו לגג הבית, פערו חור בגג הרעפים, הרימו מכסה עץ בתקרה, נכנסו לבית וגנבו מזומנים, דרכונים, משקפיים, טלפון סלולארי, שעונים, טאבלט ותכשיטים.

טענות הצדדים

3. ב"כ המערער עותרת לקבלת הערעור וקיצור עונש המאסר בפועל, כך שיעמוד על 6 חודשי עבודות שירות. לטענתה, העונש שהוטל על המערער מחמיר עמו ואינו מתחשב כראוי בהודאתו בתיק, בגילו הצעיר, בנסיבות אישיות ומשפחתיות קשות שלו שהובילו לנשירתו מבית הספר בגיל 15, להוצאתו למעון נעול ולאחר מכן להוסטל לנערים. שירות המבחן בתסקיר האחרון התרשם כי רצונו הכנה של המערער הנו לקיים אורח חיים תקין ונורמטיבי, והוא הוכיח זאת בכך שלא נפתחו נגדו תיקים נוספים מעת ביצוע העבירות דנן, בתקופה של כשנה וחצי. כמו כן, המערער השתתף בהליך טיפולי בשירות המבחן. הוא אמנם לא השלים אותו, אך שיתף פעולה, התקדם באופן משמעותי ושינה אורחות חייו. בנוסף, ממועד ביטול תנאי מעצר הבית ביום 29.6.16 ועד ליום מתן גזר הדין, במשך תקופה של כשנה, עבד המערער באופן סדיר לפרנסתו, ניתק קשריו עם חברה עבריינית, בדיקות שמסר לגילוי סמים נמצאו נקיות, הוא מסייע כלכלית למשפחתו וסיים לשלם את חובותיו הכספיים. כמו כן, המערער שהה באיזוק אלקטרוני במשך 8.5 חודשים (מיום 13.10.15 ועד יום 29.6.16) ויש לקזז זמן זה מעונש המאסר שהוטל עליו. ב"כ המערער חולקת גם על מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא לכל עבירה וטוענת כי הינו חמור מדי. כמו כן, היא חולקת על קביעת מתחם ענישה מצטבר ולא מתחם משותף למעשי העבירה, וזאת בשל קרבת הזמנים ורצף המעשים. לבסוף, מדגישה הסנגורית כי מדובר במאסרו הראשון של המערער, שכן בתיק הקודם בו הורשע הושתו עליו עבודות שירות. עוד נטען כי יש להתחשב בהערכת שירות המבחן את ההשפעה ההרסנית הצפויה מעונש מאסר על המערער, מחד, ומאידך, להשפעה הרצויה של הטלת מאסר בעבודות שירות, הכוללת התנסות במסגרת עבודה מסודרת, קבועה ומפוקחת. הוסף כי התוצאה קשה מדיי עבור המערער. העבירות בוצעו בשנת 2015. המערער שהה במעצר תקופה קצרה ולפני כן שהה במעצר באיזוק אלקטרוני במשך 8 חודשים ולא ניתן לכך משקל מספיק בגזר הדין ולקיזוז מלוא התקופה או מקצתה מתקופת המאסר. שירות המבחן לא בא בהמלצה שכן המערער התקשה לשתף פעולה אך צוין כי המערער מתפקד באופן תקין וחייו התייצבו. המערער סיים לשלם את החובות בהם חוייב ואשר נוצרו על-ידי הוריו. למערער חיים מאוד לא פשוטים. המערער עבר שינוי משמעותי, מתמיד במקום עבודתו. קיים פער עצום בין המלצת שירות המבחן לבין הענישה שהוטלה עליו באופן המחייב התערבות ערכאת הערעור. באשר למתחם שנקבע על ידי בית משפט קמא נטען כי בפועל, בעבירות אלה, המתחם רחב יותר.

ב"כ המשיבה טענה, מנגד, כי המערער הורשע בשלוש עבירות התפרצות לדירה. המתחם שנקבע הנו מתחם נמוך והמתחם שנקבע נקבע לכל אחד ממעשי העבירה ואינו אחיד לכל העבירות, ולבסוף נקבע עונש כולל. המערער מבקש לסטות ממתחם העונש הראוי וניתן היה לדון בטענה זו לו היה הליך שיקום המצדיק זאת, אך אין המצב כן. וכן, המערער הורשע בעבר, עבודות השירות הופקעו והוא ריצה 50 ימי מאסר בפועל. בנוסף, המערער לא שיתף פעולה עם שירות המבחן והחמיץ ההזדמנות שניתנה לו. על כן, יש לדחות הערעור.

תסקיר שירות המבחן

4. מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו כבן 20 שנים, גדל במערך משפחתי מורכב ואלים. לחובתו הרשעה קודמת מבית משפט לנוער, בגינה ריצה מאסר בפועל לאחר הפקעת מאסר בעבודות שירות. במסגרת שירות המבחן ניתנו למערער הזדמנויות רבות להשתלב בהליך טיפולי אישי וקבוצתי, אך ניסיונות אלה לא צלחו. הוא התקשה לעמוד בגבולות חיצוניים ופנימיים, לבחון את התנהלותו בעבירה, התקשה לקבל אחריות ובחר להשליך קשייו על גורמים חיצוניים. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו והתרשם כי קיים פעם בין שאיפותיו של המערער להשתקם לבין יכולותיו בפועל. הומלץ להטיל עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות, עונש מותנה והתחייבות כספית.

דיון

5. דין הערעור להידחות.

לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, גילו הצעיר, נסיבותיו האישיות שפורטו בתסקיר שירות המבחן וחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות. כמו כן, יש להתחשב בכך ששהה במעצר במשך כשבועיים ובאיזוק אלקטרוני במשך כתשעה חודשים. מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע. בית משפט קמא עמד על הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות, ובכלל זה הפגיעה בקניין ובפרטיות. המערער ביצע את מעשי ההתפרצות בצוותא חדא עם אחרים. בשניים מהמקרים בוצעו מעשי ההתפרצות תוך גרימת נזק לדירה, ובאירוע השלישי ביצע המערער עבירה נוספת של הפרעה לשוטר. לחובת המערער יש לזקוף גם כי בצד הודאתו בביצוע העבירות, הוא התקשה לקבל אחריות על מעשיו, לבחון את התנהלותו בביצוע העבירות והציג עמדה מצמצמת בפני שירות המבחן. כמו כן, בית משפט קמא התייחס לכך שחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות נועד לאפשר את השתתפותו של המערער בהליך טיפולי והתארך גם בשל אי התייצבותו של המערער לשניים מהדיונים. לחובתו של המערער נזקף גם עברו הפלילי, הכולל הרשעה בעבירות רכוש, אלימות והפרת הוראה חוקית, בגינן נדון לעונש מאסר בן 4 חודשים בדרך של עבודות שירות, שלא היה בו כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות במקרה שלפנינו. כמו כן, עונש עבודות השירות הופקע בשל התנהגותו וקשייו לתפקד במסגרת. התנהגותו זו עולה בקנה אחד עם התרשמותו של שירות המבחן, לפיה למערער קשיים תפקודיים ורגשיים משמעותיים במסגרות. ואכן, ניסיונות רבים לשלבו בהליך טיפולי אישי וקבוצתי לא צלחו בשל קשייו לשתף פעולה, לעמוד בדרישות ולקבל סמכות. לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 5/3/18 עד השעה 10:00 בבית המעצר ניצן.

ניתן היום, טו' בשבט, תשע"ח, 31 בינואר, 2018, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.