1

המבקש נדון ל-21 חודשי מאסר, למאסר על-תנאי, לקנס כספי ולפסילת רישיון נהיגה, בעקבות הרשעתו על-פי הודאתו בהסדר טיעון בניסיון לביצוע עסקה בסם מסוכן, בשתי עבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, בהפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ובהשמדת ראיה.

המבקש הגיש ערעור על רכיבי המאסר בפועל ושלילת רישיון הנהיגה שבגזר הדין, ובד בבד ביקש לעכב את ביצוע עונש המאסר.

2

המבקש טוען כי אם ינוכה שליש מתקופת מאסרו, הרי שהוא צפוי לרצות את עונשו בטרם ישמע ערעורו. למעלה מ-15 חודשים שהה בתנאי 'מעצר בית' מלא, ואין חשש כי ימלט. המבקש סבור כי סיכויי ערעורו להתקבל הם טובים, לאור חוות דעת חיובית של שירות המבחן והמלצה להעמידו במבחן ולהשית עליו עונש של מאסר בעבודות שירות. עוד טען המבקש לנסיבות אישיות מיוחדות: בת זוגו נמצאת בחודש הרביעי להריונה לאחר טיפולי פוריות קשים, והוא מבקש ללוותה ולסייע לה בתקופה זו. מנגד טענה המשיבה כי אין לסטות מדרך הכלל שלפיה עם מתן גזר הדין יש להתחיל בריצוי עונש המאסר. גזר הדין מפורט, מנומק וממצה, ההרשעה חמורה, והעונש כלל לא נוטה לצד החמור. המבקש מוסיף להיות חלק משרשרת הפצת הסמים ומסוכנותו היא ברמה גבוהה. לפיכך מתנגדת המשיבה לעיכוב הביצוע.

נתתי דעתי על נימוקי הבקשה ועל אלה שבאו בתשובה. אמנם לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור להתקבל הם גבוהים באופן מיוחד, אך 2 טעמים הניעוני להעתר לבקשה:

(א) בניכוי תקופת מעצרו נותרה למבקש תקופה של כ-14 וחצי חודשים לריצוי עונש המאסר. גם אם סיכויי הערעור אינם גבוהים, כטענת המשיבה – בשים לב לכך שעל-פי הסדר הטיעון עתרה המשיבה ל-30 חודשי מאסר, ועל המבקש הוטלו 21 חודשי מאסר – הרי שעל מנת לאפשר למבקש לממש את זכות הערעור, וכדי שלא ירצה את מרבית עונשו בטרם יישמע ערעורו, מן הראוי לעכב את ביצוע עונש המאסר.

(ב) זוגתו של המבקש, בת 47, נמצאת כאמור בחודש הרביעי להריונה, לאחר שבני הזוג עברו טיפולי פוריות קשים. עיכוב הביצוע יאפשר למבקש לסעדהּ.

החלטתי אפוא להעתר לבקשה ולהורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד למתן פסק דין בערעור.

תנאי השחרור שבהם נתון המבקש יעמדו בתוקפם עד למתן פסק דין בערעור.

ניתנה היום, ו' באדר א' התשע"ד (6.2.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14006330_O03.doc עב