1

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

           המערער הורשע לפי הודאתו בעבירות שוד – הוא נכנס לסניף בנק והציג לפקידות הבנק פתק "זה שוד! את השטרות או שאוציא אקדח", והפקידה מסרה לו, מתוך יראה, 10,780 ₪; המערער נמלט.

           בית המשפט קמא סקר את כלל הנסיבות, את התמכרותו של המערער לסמים ואת טענתו כי השוד בוצע בשל מצוקה כספית, וקבע מתחם ענישה שבין 12 ל-36 חודש. הוא השית על המערער 22 חודשי מאסר בפועל וכן מאסרים על תנאי. בית המשפט אכן המליץ על הליך גמילה וציין כי זהו גם רצונו של המערער.

           בערעור נטען כי הן מתחם הענישה והן העונש שנגזר מחמירים מדי עם המערער, על פי הפסיקה. מתסקיר עדכני ומפי נציגת שירות המבחן למדנו בסיפוק, כי התנהגות המערער בבית האסורים תקינה, וכי הוא מצוי מאז 8.6.15 בתכנית גמילה אינטנסיבית הקרויה "12 צעדים", בה הוא מתפקד כראוי, אך עדיין כברת דרך לפניו, שכן התכנית היא בת 9 עד 12 חודש.

2

           המשיבה סבורה כי העונש אינו חורג מפסיקה קיימת וכי יש מקום להמשך תהליך השיקום במאסר.

           החלטנו בנסיבות, ואנו מאמינים באמת ובתמים כי הדבר לטובת המערער, שלא להיעתר לערעור. ראשית, לגופה של עבירה, איננו סבורים כי הן המתחם והן העונש שהושת מופרזים. שוד הוא שוד, ונקל לשער מה חשה פקידת הבנק בראותה את הפתק ובחששה מאקדח. ואולם, נטעים מעבר לכך את נושא השיקום. ממש חיוני בעינינו שהמערער יתקדם ככל הניתן בתכנית "12 הצעדים", כך שייצא מן המאסר באופן שיצייד אותו לחיים בעתיד בתובנות טובות; הוא בן 32 והחיים לפניו. כמובן הצלחה בתכנית, מבלי שניטע מסמרות, עשויה לעמוד לזכותו בהליכי שחרור על תנאי, נושא המסור לועדת השחרורים.

           אנו מעודדים את המערער להמשיך בטיפול ולהצליח. כאמור, איננו נעתרים לערעור.

           ניתן היום, ‏כ' בחשון התשע"ו (‏2.11.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15039290_T01.doc  זפ