ע"פ 1872/16 – המערער: דז'לדטי ניסים נגד המשיבה: מדינת ישראל
ע"פ
1872/16
בית המשפט:
בית המשפט העליון
תאריך:
25-10-2016
מאת:
מערכת אתר Judgments.org.il
פסק דין

1

בבית המשפט העליון בירושלים

ע"פ 1872/16 - י"א

לפני: כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

המבקשת להצטרף להליך: פלונית

המערער: דז'לדטי ניסים

נ ג ד

המשיבה: מדינת ישראל

בקשה להצטרף כצד להליך ובקשה לעיון בתיקובחומר חקירה

החלטה

1. ביום 20.7.2015 הורשע המערער בביצוע שורה של עבירות, ובהן עבירה של מתן דיווח כוזב לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. לא אפרט במסגרת זו את המעשים שבגינם הורשע המערער, ואסתפק בציון העובדה שהערכאה הדיונית קבעה, בין היתר, כי המערער "מצא דרך ערמומית ומתוחכמת להשתלט על כספו של זכרנקו" (פיסקה 21 לגזר הדין. הכוונה היא למר אלכסדר זכרנקו (להלן: זכרנקו)). בד בבד עם המערער הורשעה בחלק מן העבירות גם הגב' אלינה מלר (להלן: מלר), ואילו נאשם נוסף - עו"ד רון זהבי - זוכה מן העבירות אשר יוחסו לו.

2. ביום 17.2.2016 גזר בית המשפט המחוזי את דינו של המערער, ובמסגרת זו ניתן "צו לחילוט רכוש בגובה מלוא שווי העבירות". בהתאם להחלטה נפרדת אשר ניתנה באותו היום, החריג בית המשפט מצו החילוט סכום מסוים לטובת תשלום שכר טרחה לסנגורו של המערער, עו"ד משה ישראל (להלן: החלטת החילוט).

2

3. הערעור דנן מופנה כנגד פסק הדין - הן הכרעת הדין והן גזר הדין. יצוין, כי בבית משפט זה תלוי ועומד ערעור נוסף על פסק הדין, אשר הוגש על ידי מלר (ע"פ 3238/16). בשני הערעורים התקיים דיון לפני הרכב ביום 18.7.2016, ודיון המשך קבוע ליום 27.11.2016. עוד יצוין, כי כנגד החלטת החילוט הוגשו שני ערעורים - הן מטעם המדינה (ע"א 2614/16) והן מטעם עו"ד ישראל (ע"א 3550/16). ביום 18.7.2016 הגיעו הצדדים לכלל הסכמה בשני הערעורים האמורים. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק הדין, וכתוצאה מכך הערעורים נדחו.

4. ביום 21.7.2016 עתרה המבקשת לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את החילוט שנקבע בגזר הדין. עוד ביקשה היא לבטל את החלטת החילוט; וכן להתיר לה לעיין בתיק בית המשפט, לרבות הפרוטוקולים והמוצגים המצויים בו, כמו גם בחומר החקירה המצוי בידי המדינה (למען הסדר הטוב יצוין כי סוגית העיון נכללה בבקשה נפרדת ונוספת אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי ביום 9.8.2016). בית המשפט המחוזי דחה את הבקשות בהחלטתו מיום 14.9.2016. ביום 22.9.2016 הגישה המבקשת לבית משפט זה ערעור על ההחלטה האמורה (ע"א 7375/16), ובגדרו אף עתרה למתן סעד זמני שעניינו עיכוב העברת סכום שכר הטרחה לידי עו"ד ישראל. הבקשה לסעד זמני טרם הוכרעה.

בד בבד עם הגשת הערעור, הגישה המבקשת גם את הבקשה שלפניי. במסגרת הבקשה מבקשת היא להצטרף כמשיבה לערעור הפלילי אשר הוגש מטעם המערער, לאפשר לה לעיין במסמכים המצויים בתיק וכן להורות למדינה לאפשר לה לעיין בחומר החקירה אשר התנהלה כנגד המערער. בבקשה טוענת המבקשת, כי זכרנקו הוכרז כנפטר על ידי בית משפט רוסי, וכי היא "קרובת המשפחה היחידה שנותרה למנוח, וצו ירושה אמור להינתן בשבועות הקרובים" (סעיף 5.3 לבקשה). לשיטתה, קמה לה זכות להצטרף כמשיבה להליך הפלילי מכוח היותה חליפתו של זכרנקו, שהוא נפגע העבירה והבעלים של הכספים שחולטו - הכול על פי הנטען. הן המערער והן המדינה מתנגדים לבקשת המבקשת, על כל חלקיה.

5. לאחר שעיינתי במסמכים השונים ושקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

3

6. כידוע, חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 (להלן: החוק), "...איננו הופך את נפגע העבירה לבעל-דין בהליך הפלילי" (רע"פ 2976/01 אסף נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 418, 439 (2002)). ובמילים אחרות: "אין הוא [החוק - ג'ל'] מונה עם זכויותיו של נפגע העבירה את הזכות למעמד בפני בית-המשפט, בו מתבררת אחריותו של הנאשם למעשה העבירה שבוצע. הצדדים לאותו הליך הם המדינה והנאשם, ולא איש זולתם" (ע"פ 2393/06‏‏ חמוד נ' מדינת ישראל, פיסקה 5 (20.11.2007)). יוצא איפוא, כי גם אם נכונה טענת המבקשת לפיה זכרנקו מהווה "נפגע עבירה" בהתאם לחוק (והצדדים חולקים על כך), הרי שלוׂ עצמו לא עמדה זכות להיות בעל דין בהליך הפלילי בעניינו של המערער. לפיכך, אפילו הייתי מניח כי המבקשת היא אכן היורשת היחידה של זכרנקו - לא היה בכך כדי לבסס טעם מבורר להורות על צירופה כבעלת דין בערעור שלפניי.

אוסיף עוד, כי על פני הדברים יש ממש בטענת המערער לפיה עצם היותו של פלוני יורש של נפגע עבירה אינו מקנה לו, מיניה וביה, זכויות מכוח החוק. זכויותיהם של בני משפחה של נפגע עבירה מוגבלות בחוק למקרים בהם מדובר בעבירה אשר גרמה למותו של הנפגע; ולסוגי קירבה משפחתית אשר המבקשת - בהיותה, על פי הנטען, דודתו של זכרנקו - אינה נמנית עליהם (ראו הגדרת המונחים "נפגע עבירה" ו-"בן משפחה" בסעיף 2 לחוק).

7. אכן, מספר חודשים לאחר מתן גזר הדין והחלטת החילוט הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול החילוט ולביטול הקביעה בנוגע לזכותו של עו"ד ישראל במקצת מן הכספים האמורים. זאת, מכוח טענה לזכות ברכוש האמור. בקשה זו נדחתה, והמבקשת הגישה ערעור על ההחלטה לבית משפט זה. משכך, מלוא טענותיה של המבקשת בסוגיית החילוט צפויות להתברר במסגרת הערעור האמור. עובדה זו שוקלת אף היא כנגד היענות לבקשת המבקשת בעניין צירופה לערעור דנן. לא למותר להוסיף כי הבקשה להצטרף לערעור דנן הוגשה בשלב מאוחר, לאחר הגשת עיקרי טיעון על ידי הצדדים ולאחר שהתקיים דיון על פה לפני הרכב של שלושה שופטים (וכאמור, דיון המשך בערעור קבוע לעוד מספר שבועות).

8. נוכח האמור לעיל, אין מקום להורות על צירופה של המבקשת כמשיבה נוספת בערעור הפלילי שבכותרת. עם זאת, בנסיבות העניין ובשים לב לקשר בין הערעור דנן לבין ערעורה של המבקשת, רואה אני להורות כי ע"א 7375/16 יישמע באותו מועד ולפני אותו הרכב הדן בערעור דנן. החלטה בעניין הגשת עיקרי טיעון בע"א 7375/16 תינתן בנפרד. מובן, כי אין בקביעתי זו כדי למנוע מן ההרכב ליתן כל החלטה שימצא לנכון בנוגע לסדרי הדיון בע"א 7375/16 או בכלל.

9. משבקשת המבקשת להורות על צירופה להליך נדחתה, ממילא אין היא זכאית לעיין במסמכים כלשהם מכוח היותה בעלת דין בהליך. אכן, גם צד שאינו בעל דין בהליך מסוים רשאי לבקש לעיין בתיק, וזאת מכוח תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. בענייננו, המבקשת כלל לא הזכירה את התקנות האמורות ואין זה ברור האם התכוונה להגיש בקשת עיון מכוחן.

4

כך או אחרת, בנסיבות העניין איני רואה להיעתר גם לחלק זה של הבקשה. כאמור, במסגרת הבקשה אותה הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי עתרה היא "להתיר לה לעיין בתיק בית המשפט על הפרוטוקולים והמוצגים שבו, וכן להורות למאשימה להתיר לה לעיין בחומר החקירה המצוי בידי המאשימה" (פיסקה 1(א) להחלטה מיום 14.9.2016). בית המשפט המחוזי אמנם לא התייחס לסוגית העיון במפורש, ואולם משהבקשה נדחתה במלואה יש לראות את ההחלטה כמכריעה גם בבקשות הנוגעות לסוגיה זו. משכך, אין המבקשת יכולה לעקוף הכרעה זו על ידי הגשת בקשה דומה לערכאת הערעור. בפרט נכונים הדברים לאור העובדה שהמבקשת ערערה על ההחלטה לבית משפט זה, ושעיון בהודעת הערעור מעלה כי היא מופנית, בין היתר, גם כנגד ההכרעה בסוגיית העיון (סעיף 38 להודעת הערעור).

10. נוכח כלל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות מתבקשת לתייק עותק מהחלטה זו בתיקי השופטים - הן בערעור שבכותרת והן בע"א 7375/16.

ניתנה היום, ‏כ"ג בתשרי התשע"ז (‏25.10.2016).

גלעד לובינסקי זיו, שופט

ר ש ם

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16018720_X14.doc כש

ייצוא ל־PDF

    זקוקים לייעוץ משפטי דחוף מעורך דין מומחה בנושא זה?


    זמינות 24 שעות ביממה למקרי חירום | השאירו פרטים לחזרה:




    בקשה להסרת מסמך

    ע"פ 1872/16 – המערער: דז'לדטי ניסים נגד המשיבה: מדינת ישראל


      בעל דין בהליך דנן המעוניין להסיר פסק דין ו/או החלטה ממאגר האתר, יכול לבקש לעשות כן בהתאם לתקנון האתר באמצעות טופס הפנייה הבא.


      מובהר בזאת, כי כל בקשת הסרה, כאמור, תיבחן לגופה ותיעשה בכפוף לשיקול דעתם הבלעדית של מנהלי האתר, בין היתר בהתחשב בחשיבותו המשפטית של המידע אשר הסרתו מבוקשת.


      להסרה מיידית של פסק דין ו/או החלטה שלגביו קיים צו איסור פרסום, אנא ציינו זאת בפנייתכם וצרפו העתק מן הצו כתנאי להסרתו.






      כתבות ומאמרים מקצועיים בתחום המשפט

      ממיליון שקלים ל-49 אלף: בית המשפט מתיר הפטר לחייב לאחר הרשעה ואירוע נפילה מצוק

      ממיליון שקלים ל-49 אלף: בית המשפט מתיר הפטר לחייב לאחר הרשעה ואירוע נפילה מצוק

      בית משפט השלום בצפון אישר לאחרונה תכנית שיקום כלכלי לחייב שהורשע בעבר בעבירות איומים ותקיפה, וחויב בפסק דין אזרחי לפצות צעירה בכמיליון שקלים לאחר שנפלה...

      צעיר הורשע בגרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונת שטח – וייגזר לעבודות שירות במקום למאסר בפועל

      צעיר הורשע בגרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונת שטח – וייגזר לעבודות שירות במקום למאסר בפועל

      מקרה טרגי של תאונת שטח הסתיים בגזר דין שנוי במחלוקת: נהג רכב שטח צעיר שנמצא אחראי למותו של רוכב אופנוע בתאונה קטלנית, ירצה את עונשו...

      בית המשפט דחה תביעת אב להעברת שלושה רבעים מדירה שבבעלות בנו

      בית המשפט דחה תביעת אב להעברת שלושה רבעים מדירה שבבעלות בנו

      האם הסכם נאמנות שנחתם בין אב לבנו עשוי להוביל להעברת רוב דירה לידיו של האב? בית המשפט למשפחה בתל אביב נדרש לאחרונה להכריע בשאלה זו,...

      יזמית נדל"ן חויבה בפיצוי לאחר שמכרה דירה מבלי לגלות על פתיחת מסעדות בבניין

      יזמית נדל"ן חויבה בפיצוי לאחר שמכרה דירה מבלי לגלות על פתיחת מסעדות בבניין

      מקרה משפטי חדש מספק הצצה לסוגיה חשובה המעסיקה רוכשי דירות ויזמים כאחד: חובת הגילוי בנוגע למידע מהותי עם סגירת עסקת מקרקעין. פסיקה של שלוש ערכאות...

      רופאי שיניים עקרו 17 שיניים ללא הסכמה – בית המשפט פסק פיצוי למטופל

      רופאי שיניים עקרו 17 שיניים ללא הסכמה – בית המשפט פסק פיצוי למטופל

      מקרה חריג של טיפול שיניים הסתיים בפסק דין תקדימי, כאשר בית המשפט פסק כי שני רופאי שיניים התרשלו כלפי מטופל ועקרו מרבית שיניו מבלי לקבל...

      פיצוי כספי חריג לאב בעקבות ניכור הורי מתמשך מצד האם

      פיצוי כספי חריג לאב בעקבות ניכור הורי מתמשך מצד האם

      בשנים האחרונות הולכת ותופסת את מרכז הבמה המשפטית בישראל תופעת הניכור ההורי — מצב בו אחד ההורים פועל לשכנע את ילדו להתרחק מההורה השני. לאחרונה,...