1

תאריך הישיבה:                  כ"ב בטבת התשפ"א (6.1.2021)

1. לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 (להלן: חוקהמעצרים) בתשעים ימים החל מיום 12.1.2021, או עד למתן פסק דין בת"פ 36866-12-19 בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

2. נגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן, המייחס לו עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977; איומים לפי סעיף 192 לחוק האמור; ושתי עבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק זה.

2

           בכתב האישום המתוקן תואר כי ברקע העבירות המיוחסות למשיב עמד סכסוך בינו ובין המתלונן בעקבות עסקה שביצעו. במסגרת הסכסוך, איימו השניים זה על זה באמצעות מסרונים שנשלחו על ידם ביישומוןה"ווטסאפ". בהמשך לכך, ביום 28.11.2019 נפגשו השניים בעיר בת ים, והמשיב דקר את המתלונן באמצעות חפץ חד.

           כתוצאה מהתקיפה, נגרמו למתלונן 2 חתכים: האחד באמת ידו, והשני מעל בסיס אגודל שמאל, אשר בגינו נזקק המתלונן לתפרים.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בהחלטה מיום 23.12.2019 (מ"ת 36848-12-19) הורה בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ש' בן יצחק), בהסכמת המבקשת, על מעצר המשיב באיזוק אלקטרוני.

4. בהמשך לכך, בעקבות בקשות שהגיש המשיב להקלה בתנאי מעצרו באיזוק אלקטרוני, הורה בית משפט השלום ביום 15.3.2020 על עריכת תסקיר מעצר בעניינו.

           בתסקיר המעצר מיום 20.5.2020 עמד שירות המבחן על עברו הפלילי של המשיב, הכולל 7 הרשעות קודמות בין השנים 2007–2018, בין היתר, בעבירות אלימות, סמים, גניבה והתפרצות, פריצה לרכב ושיבוש מהלכי משפט. תואר כי "מהתייחסויותיו עלו עמדות הנותנות לגיטימציה לשימוש באלימות כדרך לפתרון סכסוכים", וכי הוא היה ממוקד בהשלכת האחריות על המתלונן ועל גורמי הממסד.

           שירות המבחן העריך את רמת הסיכון להישנות עבירות אלימות מצד המשיב כבינונית, וכן הוערכה כבינונית חומרת האלימות שתופעל על ידו במקרה כזה. לאור האמור, הומלץ מחד גיסא שלא להסיר את הפיקוח האלקטרוני המהווה "גבול חיצוני ברור" עבורו, ומאידך גיסא לאפשר לו לצאת לעבודה בין השעות 09:00–18:00, בליווי ובפיקוח.

           בהחלטה מיום 26.5.2020 דחה בית משפט השלום את המלצת שירות המבחן, והורה על הותרת המשיב במעצר באיזוק אלקטרוני ללא חלונות התאווררות.

3

5. ביום 18.11.2020 תוקן כתב האישום נגד המשיב ונוספו לו שני אישומים המייחסים למשיב הפרת הוראה חוקית שניתנה לו בעניין מעצרו בפיקוח אלקטרוני. נטען, כי ביום 9.5.2020 יצא המשיב מהדירה שבה היה נתון באיזוק אלקטרוני; ולאחר מכן, ביום 19.8.2020 הסיר את האזיק האלקטרוני מגופו, ברח מהדירה, ונתפס כעבור 6 ימים כשהוא מסתתר בדירת חברו.

6.  בעקבות ההפרות הנשנות של תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני שנקבעו למשיב, כמתואר לעיל, סבר בית משפט השלום (השופט א' קורנהאוזר), בהחלטתו מיום 28.8.2020, כי לא ניתן לתת אמון במשיב, ומשכך הורה על מעצרו מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו.

7. בחלוף כחודשיים ומחצה בהם היה נתון המשיב במעצר מאחורי סורג ובריח, הגיש המשיב, ביום 10.11.2020, בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו.

           בתמצית ייאמר כי בית משפט השלום (השופטת ש' בן יצחק) קיבל את הבקשה והורה על מעצר המשיב באיזוק אלקטרוני בבית דודתו; ואולם בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ב' שגיאבעמ"ת 22778-12-20) קיבל את ערעור המבקשת נגד החלטה זו, והורה על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

8. כאמור בפסקה 1 לעיל, בבקשה דנן עותרת המבקשת להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. לשיטתה, מסוכנות המשיב נלמדת מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום; מתסקיר המעצר אשר נערך בעניינו; ומעברו הפלילי, שחלקו פורט לעיל. כן נטען, כי לא ניתן לתת בו אמון לאור הפרות חוזרות מצידו של תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני שנקבעו לו.

           אשר להימשכות ההליכים בעניינו, צוין כי "עיקר הדחיות התבקשו על ידי ההגנה"; כי רק בתחילת חודש דצמבר 2020 ניתן מענה לאישום מצד המשיב; וכי התיק קבוע כעת לגישור בפני בית משפט השלום במהלך החודש הקרוב.

9. בדיון שנערך לפניי התנגד בא-כוח המשיב לבקשה להארכת מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח. לטענתו, בחלוף הזמן "קהתה" מסוכנותו של המשיב, כאשר לאורך החודשים הרבים שחלפו ממועד מעצרו לא נטען כי יצר קשר כלשהו עם המתלונן. כן נטען, כי אין לזקוף את הימשכות ההליכים לחובת המשיב, שכן המבקשת הסכימה אף היא לדחיות הדיונים שנתבקשו במטרה לקיים גישור ולהגיע להסכמות בתיק זה.

4

10. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך לפניי, באתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל באופן חלקי בלבד, כפי שיפורט להלן.

11. כידוע, בעת בחינתה של בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, יש לאזן בין זכות הנאשם לחירות, נוכח חזקת החפות העומדת לו בשלב זה של ההליך הפלילי, ובין האינטרס שבהבטחת שלום הציבור וביטחונו, תוך שמירה על תקינות ההליך המשפטי (וראו למשל: בש"פ 1087/18 מדינת ישראל נ' פוגל,בפסקה 19 (1.3.2018)).

           בכלל זאת, על בית המשפט לשקול את חומרת העבירה ונסיבותיה; עוצמת הסכנה הנשקפת מהנאשם לביטחון הציבור או לשיבוש הליכי המשפט; וכן את קצב התקדמות ההליך העיקרי והצפי להתמשכותו. בהקשר זה, יש להדגיש כי ככל שההליך העיקרי מתארך, ותקופת המעצר מתמשכת אף היא, כך נעה נקודת האיזון לטובת הגנה על זכותו של הנאשם לחירות (בש"פ 4120/19 מדינת ישראל נ' כטיירבפסקה 17 להחלטתי (4.7.2019)).     

12. אכן, נגד המשיב קמה עילת מעצר בשל מסוכנותו. כמו כן, לא נעלם מעיניי עברו הפלילי והקושי ליתן בו אמון בשל הפרותיו הנשנות של תנאי מעצרו.יחד עם זאת, נסיבותיו המיוחדות של תיק זה, מצדיקות לשוב ולבחון, לעת הזו, את החלטת המעצר.

           העבירות המיוחסות למשיב הן בסמכותו של בית משפט השלום ובוצעו בשלהי חודש נובמבר 2019. אני מתקשה לקבל כי במשך כל התקופה שחלפה מאז, למעלה מ-13 חודשים, לא התקיים אף לא דיון הוכחות אחד, כאשר אין מדובר בתיק מורכב מהבחינה העובדתית. הדיון בתיק שכזה היה אמור להסתיים זה מכבר.

           זאת ועוד, פחות מחודש לאחר מעצרו, כבר הסכימה המבקשת כי ניתן להסתפק במעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני. מכך ניתן להסיק כי אף המבקשת אינה סבורה כי מסוכנותו של המשיב דורשת את מעצרו מאחורי סורג ובריח דווקא.

           על כך יש להוסיף, כי העבירות המיוחסות למשיב אינן מצויות ברף הגבוה ביותר של עבירות האלימות.

5

13. מכל הטעמים האמורים, אני מורה אפוא על השבת התיק לבית משפט השלום בתל אביב-יפו על מנת שידון בקביעת תנאי שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, בהקדם.

           בשלב זה, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-14 ימים בלבד החל מיום 12.1.2021, בכפוף לכל החלטה אחרת אשר תינתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו בעקבות החלטתי זו.

           ניתנההיום, ‏כ"זבטבתהתשפ"א (‏11.1.2021).

_________________________

  20092330_J01.docx 

מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l