1

           המשיב נאשם בביצוע עבירות רבות של אינוס ומעשים מגונים בקטינה בת משפחה בין השנים 2008-2007. המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ובהחלטה מיום 26.2.2017 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט צ' קאפח) על מעצרו עד לתום ההליכים נגדו (מ"ת 40280-11-16). בחלוף תשעה חודשים, המעצר הוארך בהסכמה (בש"פ 6339/17), וכעת מונחת לפתחי בקשה שניה להארכת המעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים נוספים החל מיום 15.11.2017 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 40181-11-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.

           ההליך העיקרי נמצא בשלב מתקדם. שלושה עדי תביעה, ובהם המתלוננת, השלימו את עדותם, ובמסגרת תקופת ההארכה הנוכחית נקבעו שבע ישיבות הוכחות נוספות. לצד זאת, חלו עיכובים בהליך והצדדים חלוקים בשאלה מי אחראי לכך, אך בנסיבות העניין איני רואה צורך להידרש לשאלה זו.

2

           חשוב לציין כי המשיב מרצה כיום עונש מאסר בגין עבירות רכוש. כפי שנמסר, אם תתקבל החלטה על שחרור מוקדם ממאסר, המשיב צפוי להשתחרר ביום 7.3.2018.

           המעשים המיוחסים למשיב הם חמורים במיוחד, והבקשה היא בקשה שניה להארכת מעצר. עם זאת, בהינתן שהמעשים בוצעו לכאורה לפני למעלה מעשר שנים ובהינתן שהחשש לשיבוש הליכי משפט כבר אינו עומד על הפרק – ההכרעה איננה פשוטה. הנתון אשר מטה את הכף אל עבר דחיית הבקשה הוא קיומה של חלופת מעצר הולמת בדמות מאסרו של המשיב (ראו והשוו: בש"פ 6527/12 מדינת ישראל נ' שרכס, בפסקה 14 (30.9.2012); בש"פ 6300/12 מדינת ישראל נ' בראנס, בפסקה 13 (9.9.2012)). אם ההליך העיקרי לא יסתיים עד למועד השחרור של המשיב ממאסר, ניתן יהיה לדון בשאלת מעצרו המחודש של המשיב, ואינני מביע עמדה.

           סוף דבר, הבקשה נדחית. המשיב ישוחרר ממעצר ויישאר בסטטוס של אסיר.

           ניתנה היום, ‏ט"ז בחשון התשע"ח (‏5.11.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17083440_E01.doc  עכב