תקציר תיק בג"ץ 967/16: ארגון אלמגור ומשפחות נפגעים נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואחרים

בתיק זה, מטופלות עתירות שונות המוגשות על ידי ארגון אלמגור והמשפחות של קורבנות פיגועים, כנגד החלטות להרוס דירות בכפרים פלסטיניים בעקבות מעורבות הדיירים בפיגועים קטלניים. העתירות מתמקדות בטענה שהריסת הדירות מהווה ענישה קולקטיבית שאינה מוצדקת.

ארגון אלמגור, המייצג משפחות של קורבנות הפיגועים, מבקש מהמדינה להיעזר בצעדים מחמירים יותר כנגד המעורבים בפיגועים. המוקד להגנת הפרט, לעומת זאת, מייצג את המתגוררים בכפרים המעורבים, וטוען שהריסת הבתים אינה צודקת כלפי הדיירים התמימים בקהילה שפשע והתנהגויותיו של אחד הדיירים אינם קשורים אליהם.

• במקרה הראשון, מדובר במחמד עבד אלבאסט חרוב, שהתגורר בכפר דיר צאמת והינו חשוד בפיגוע ירי ודריסה בסמוך לאלון שבות. בפיגוע נהרגו הרב יעקב דון, עזרא שוורץ ושאדי ערפה, ונפצעו שבעה נוספים.
• במקרה השני, ראיד מחמוד גבארה חליל, המתגורר בכפר דורא, חשוד בביצוע פיגוע דקירה בדרום תל אביב, שבו נהרגו אהרון יסייב וראובן אבירם.

בג"ץ, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דן בעתירות אלה, וקבע כי החלטות המדינה להחרים ולהרוס את הדירות נתמכות בתוקף משפטי, בהתבסס על תקנה 119 מתקנות ההגנה לשעת חירום משנת 1945. בעוד שהעותרים שהתנגדו להחרמה ולהריסה טענו שמדובר בעונש משחק, המדינה הציגה זאת כצעד הרתעה. המוקד להגנת הפרט הציג את תלונות התושבים, קדיש המשפחות, והציע שתהיה פיצוי או סיוע לשכנים במקרה שרכוש אחר ייפגע.

השופטים הדנים היו המשנה לנשיאה, א' רובינשטיין, והשופטים י' עמית ונ' סולברג. בדיון נקבע כי המשפחות השכולות כקורבנות הפיגועים יכולות להתבטא בדיונים.

ההחלטה בסופו של תהליך הייתה לדחות את העתירות למניעת ההריסות. בג"ץ נתן ארכה של שבוע לצווי הביניים שהוקפאו כך שהמשפחות יוכלו לבצע הכנות מתאימות. החלטה זו נועדה לתת זמן להתארגנות מחודשת למשפחות העותרות.

השופטת ע' ברון ביקשה לשים דגש בדבר הפגיעה האפשרית בשכנים שהם חפים מפשע כאשר מתקבלות החלטות כגון אלו, והתקבלה רשימות נוספות של נושאים שעל המדינה להביא לחשבון בדיונים הבאים. המטרה היא להקל על ההרס באופן שיצמצם את הפגיעה באלה שלא היו מעורבים בפיגועים.

בדיון קודם שנערך על ידי השופטת ברון, ניתנה החלטה זמנית למניעת הריסת הדירות עד לדיון בהרכב מלא יותר של שופטים.