תקציר פסק הדין

תיק בג"ץ 967/14 - יוסף בכר נגד המרכז לגביית קנסות ואגרות ושוטה חובל

התיק הזה עוסק בסיפורו של יוסף בכר אשר הואשם והורשע בעבירות רבות, כולל תקיפה וקשירת קשר, ובעקבותיו בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו גזר עליו עונש מאסר ותשלום פיצויים. בכר ביצע את העבירות יחד עם אחיו כנגד שוטה חובל, ששימש בתפקיד מנהל אגף הרישוי והפיקוח על הבניה בעיריית תל אביב-יפו. התקיפה בוצעה לאחר שחובל הוציא צו הפסקת עבודה כנגד בכר ואחיו.

עם גזר הדין נקבע כי בכר ישלם פיצוי בסכום של 60,000 ש"ח למתלונן. אולם, בכר לא שילם את הפיצויים במועד שנקבע, והחוב עבר לגביית קנסות ואגרות. בכר פנה לבית המשפט העליון במה שנקרא "עתירה למתן צו על תנאי" בנוי להימנע מתשלום קנסי הפיגור שהצטברו על חוב הפיצויים שלא במועד.

בעתירתו, ביקש בכר להורות למרכז לגביית קנסות לפרוס את החוב ל-18 תשלומים, אך גם מחלקת הגבייה וגם בית המשפט הסבירו כי אין להסיר את הריבית שנצברה על החוב הפיגורים. במשפט זה, הוצג סמנך של הסרת החוב באם יקבל בכר אישור למסגרת אשראי שתכסה את החוב.

עיקרי ההחלטות והדיונים בתיק

  • בית המשפט העליון דחה את העתירה למתן צו על תנאי והציע לבכר לחפש פתרון חלופי באמצעות מסגרת אשראי.
  • בעקבות בקשה נוספת שהגיש בכר, נאות בית המשפט להאריך את מועד התגובה של המרכז לגביית קנסות עד ל-13 במאי 2014.
  • ב-20 בפברואר 2014, נקבע שבכר לא צריך לשלם אגרה על ההליכים בבית המשפט העליון, מה שהקל במעט על מצוקתו הכלכלית.

בכר טען לאורך כל הדרך לנזק שנגרם לו כתוצאה מעיכובי התשלומים וההליכים המשפטיים הרבים, אולם בית המשפט העליון הבהיר שאינו יכול להתערב בהחלטות שנעשו בהליך הפלילי במיוחד כשהעונש כבר נגזר והחוב קיים.

לסיכום, התביעה של יוסף בכר להקל על תשלומי הפיצויים לא התקבלה. בכר נדרש לפעול בדרכים המוצעות לו על ידי המערכת המשפטית כדי להסדיר את חובו, בעיקר לאור האפשרות לפריסת חוב בהיותו פועל במסגרת הבנקית. תוצאה זו משמרת את עקרון וודאות החוק והחובה לשלם פי הפסק הדין שנקבע עליו.

לקריאת פסק-דין לחץ כאן
בג"צ 967/14 – יוסף בכר נ' המרכז לגביית קנסות ואגרות
בגץ
967/14
בית המשפט:
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
תאריך:
22-05-2014
מאת:
מערכת אתר Judgments.org.il
עותרי/מבקשים:
  1. יוסף בכר
משיבים:
  1. המרכז לגביית קנסות ואגרות (באמצעות עו"ד יונתן ציון-מוזס)
  2. שוטה חובל (באמצעות עו"ד דבורה חן)
בפני השופטים:
  1. כבוד השופט ס' ג'ובראן (שופט)
  2. כבוד השופט צ' זילברטל (שופט)
  3. כבוד השופט א' שהם (שופט)
פסק-דין

1

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט צ' זילברטל

כבוד השופט א' שהם

העותר:

יוסף בכר

נ ג ד

המשיבים:

1. המרכז לגביית קנסות ואגרות

2. שוטה חובל

עתירה למתן צו על-תנאי

העותר:

בעצמו

בשם המשיב 1:

עו"ד יונתן ציון-מוזס

בשם המשיב 2:

עו"ד דבורה חן

פסק-דין

השופט א' שהם:

1. לפנינו עתירה למתן צו על-תנאי, בגדרה מבקש העותר להורות למשיב 1 ליתן טעם מדוע לא ייעתר לבקשתו לפרוס את חובו כלפי המשיב 2, ומדוע לא יבטל את הקנסות וריבית הפיגורים שהצטברו בגין אי-תשלום חוב זה.

רקע

2

2. ביום 3.7.2012, הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (תפ"ח 34337-05-11) את העותר, על יסוד הודייתו, בשורה של עבירות רכוש, אלימות וקשירת קשר לביצוע פשע, אותן ביצע במסגרתן של ארבע פרשיות שונות. לענייננו די אם נציין, כי העותר הורשע בכך שביום 28.5.2010, הוא תקף ביחד עם אחיו את המשיב 2 - שוטה חובל (להלן: המתלונן), כאשר הם מחופשים לשוטרים, וזאת כנקמה על צו הפסקת עבודה שהוציא המתלונן במסגרת תפקידו כמנהל אגף הרישוי והפיקוח על הבניה בעיריית תל אביב-יפו.

ביום 23.1.2013, נגזרו על העותר 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 18 חודשי מאסר על-תנאי, לבל יעבור העותר, במשך 3 שנים מיום שחרורו, עבירה מבין העבירות בהן הורשע או עבירת אלימות מסוג פשע; כמו כן, הוטל על העותר לפצות את המתלונן בסכום של 60,000 ש"ח.

3. העותר לא שילם את סכום הפיצויים שהוטל עליו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, וביום 27.6.2013, הועבר הטיפול בגביית הפיצויים אל המשיב 1 – המרכז לגביית קנסות הוצאות ואגרות (להלן: מרכז הגבייה). לטענת העותר, כבר ביום 3.2.2013, הוא פנה למשיב 1 בבקשה לפרוס את תשלום הפיצויים ל-25 תשלומים חודשיים ושווים בסך של 2400 ש"ח כל אחד, ולדחות את תחילת התשלום עד לאחר סיום ריצוי עונש המאסר. יצוין, כי לטענת המשיב 1 פנייתו הנזכרת של העותר התקבלה במרכז רק ביום 21.7.2013. כך או כך, ביום 8.8.2013, דחה המשיב 1 את בקשתו של העותר, בציינו כי על העותר לפרט את הנסיבות המיוחדות המצדיקות היענות לבקשתו, ולגבות את הבקשה בתצהיר ובמסמכים מתאימים. עוד הובהר לעותר, כי ככל שלא יוסדר תשלום הפיצויים למתלונן, ימשכו הליכי הגבייה כסדרם.

4. במקביל להליכים אל מול המשיב 1, פנה העותר, ביום 15.7.2013, לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בבקשה לאפשר לו לשלם באופן מיידי 20,000 ש"ח מתוך סכום הפיצויים בו הוא חב, ולפרוס את יתרת הסכום ל-20 תשלומים חודשיים ושווים, בסך 2,000 ש"ח כל אחד. בתגובתו לבקשה זו, התנגד המתלונן לפריסת התשלומים שהתבקשה על-ידי העותר, והסכים לפריסת סכום הפיצויים לשני תשלומים חודשיים ושווים. ביום 31.7.2013, ועוד טרם שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשתו זו של העותר, הוא שב ופנה לבית המשפט המחוזי, והודיע כי הוא הפקיד סכום של 20,000 ₪ לזכותו של המתלונן. כמו כן, חזר העותר על בקשתו לפרוס את תשלום סכום הפיצויים, תוך שהוא שב ומבקש לבטל את ריבית הפיגורים שהצטברה, בגין אי תשלום החוב במועד. ביום 1.9.2013, נענה בית המשפט המחוזי, באופן חלקי, לבקשתו של העותר, והורה כי יתרת סכום הפיצויים תשולם בארבעה תשלומים שווים, החל מיום 29.9.2013. לצד זאת, נקבע כי אין מקום לבטל את ריבית הפיגורים, בה חוייב העותר. יצוין, כי ביום 29.9.2013, ביצע העותר תשלום אחד מבין ארבעה, והעביר סכום 10,613 ש"ח לידי המשיב 1.

3

5. ביום 10.9.2014, פנה העותר בשנית למשיב 1, בבקשה לפריסת יתרת סכום הפיצויים בו הוא חב "לתשלומים נמוכים עד כמה שניתן", כאשר לבקשתו צורפו אסמכתאות המעידות על מצבו הכלכלי וכן תצהיר התומך בבקשה. ביום 8.1.2014, נדחתה הבקשה וממוקד המידע של מרכז הגבייה נמסר לעותר, כי עליו לשלם את חובו בשלושה תשלומים שווים, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, החל מחודש פברואר 2014.

להשלמת התמונה נציין, כי ביום 14.10.2013 שוחרר העותר ממאסרו במסגרת שחרור מוקדם, וכיום הוא במעמד של אסיר ברישיון.

העתירה

6. בעתירתו חוזר העותר על עיקרי השתלשלות האירועים כמפורט לעיל, וטוען כי אין ביכולתו לעמוד בתשלומים שהטיל עליו בית המשפט המחוזי. לטענת העותר, מצבו הכלכלי הוא בכי רע; מעמדו כאסיר ברישיון מקשה עליו למצוא עבודה; וכיום הוא מתפרנס בדוחק מעבודה כשומר בחניון, כאשר מרבית משכורתו משמשת לתשלום עבור החזקת דירתו. לפיכך, מבקש העותר כי יוצא צו-על תנאי אשר יורה למרכז הגבייה לפרוס את תשלום יתרת סכום הפיצויים בו הוא חב, ולבטל את ריבית הפיגורים שנוספה לסכום הפיצויים.

ביום 13.4.2014, הגיש העותר בקשה למתן צו ביניים, אשר יורה למרכז הגבייה לעצור את הליכי הגבייה נגדו ולבטל את העיקול שהוטל על חשבונו, עד להכרעה בעתירה שהגיש. העותר ציין, כי במסגרת הליכי הגבייה שננקטו נגדו הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו ועל כספי הסיוע שהוא מקבל ממשרד השיכון והבינוי. העותר הוסיף וטען, כי עיקול זה פוגע בו באופן קשה ומונע מבעדו מלשלם את יתרת סכום הפיצויים למתלונן.

תגובת המשיבים

4

7. המשיב 1 מבקש לדחות את העתירה על הסף, ואף לגופו של עניין. בתגובה המקדמית מטעמו של המשיב 1 צוין, כי ביום 2.3.2014, נשלחה לעותר הודעה בכתב, בה נמסר לו בשנית, כי בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי עליו לשלם את יתרת הפיצויים בשלושה תשלומים שווים, וכן צוין כי "ניתן לשלם את החוב באמצעות כרטיס אשראי בתשלומים (עד 18 תשלומים בקרדיט)". ברם, העותר לא שילם את יתרת סכום הפיצויים בו הוא חב, ולכן, ביום 3.4.2014, הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו. עוד צוין, כי נכון ליום 1.5.2014, חובו של העותר עומד על סכום של 33,254 ש"ח, וכי מיום 29.9.2013, לא שילם העותר סכום כסף נוסף, על-מנת לפרוע את חובו כלפי המתלונן. בנסיבות אלה, נטען על-ידי המרכז לגבייה כי יש לדחות את העתירה על הסף, משום שאי-תשלום יתרת הפיצויים, במשך זמן כה ממושך, עולה כדי עשיית דין עצמית מצידו של העותר. בנוסף, הטעים המשיב 1, כי סעיף 5ג לחוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק מרכז הגבייה), קובע מפורשות שאין בידו סמכות לפטור נאשם מתשלום ריבית פיגורים שנצברה, בגין אי תשלום פיצויים שנפסקו בהליך פלילי. לגופו של עניין, טען המשיב 1 כי החלטותיו הן סבירות, והעותר לא הצביע על כל טעם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה בהן.

8. המתלונן הצטרף לעמדתו של המשיב 1, וביקש לדחות את העתירה על כל חלקיה. עוד ציין המתלונן, כי ביום 31.3.2014 נערך דיון בפני ועדת השחרורים שעסק, בין היתר, בהצבת תנאי הנוגע לתשלום הפיצויים כאחד מתנאי השחרור המוקדם של העותר. במהלכו של הדיון, הצהיר העותר כי הוא יפעל בהתאם לאמור במכתבו של המשיב 1, מיום 2.3.2014, וישלם את חובו.

9. נוכח האפשרות שהועלתה על-ידי המשיב 1, כי העותר ישלם את יתרת סכום הפיצויים ב-18 תשלומים באשראי, התבקש העותר להודיע האם הוא עומד על עתירתו. ביום 18.5.2014, הודיע העותר, כי עתירתו עומדת בעינה משום שאין ביכולתו לקבל את אישור הבנק להעמדת מסגרת האשראי הנחוצה, לשם פירעון יתרת סכום הפיצויים.

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של העתירה להידחות על הסף.

5

11. גזר דינו של בית המשפט המחוזי, במסגרתו הוטל על העותר לפצות את המתלונן, ניתן לפני למעלה משנה ומחצה, אך העותר טרם שילם את מלוא סכום הפיצויים שנפסקו לחובתו. העותר פנה, מאז נגזר דינו, הן למשיב 1 והן לבית המשפט המחוזי, ובסופו של יום הוסכם לחלק את סכום הפיצויים לחמישה תשלומים. עוד ראוי לציין, כי בהתאם להחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 1.9.2013, היה על העותר לסיים את תשלום חובו עד לסוף שנת 2013. בהמשך, ניתנה לעותר שהות נוספת על-ידי המשיב 1, על-מנת להסדיר את תשלום הפיצויים, ומועד התשלום האחרון נקבע לחודש אפריל 2014. אם בכך לא די, הרי שרק באחרונה הודיע המשיב 1, כי העותר יוכל לשלם את סכום הפיצויים באשראי ב-18 תשלומים, והעותר אף הצהיר כי בכוונתו לעשות כן. עוד יש לזכור, כי מחדלו של העותר מתעצם לנוכח העובדה כי בחלק ניכר מהתקופה שלאחר מתן גזר הדין הוא היה משוחרר ממאסר, ויכול היה להשתכר ולהשלים את פירעון חובו. חרף הגמישות שגילו הרשויות ביחסן אל העותר, שילם הלה רק כמחצית מסכום הפיצויים, ומחודש ספטמבר 2013, הוא נמנע מלהפקיד סכום כלשהו, לצורך פיצויו של המתלונן, אשר הותקף על-ידיו בצורה קשה, אך משום שמילא את תפקידו בעיריית תל אביב-יפו. בנסיבות אלו, נראה כי אי תשלום מלוא סכום הפיצויים במהלך תקופה כה ממושכת, עולה כדי עשיית דין עצמית מצידו של העותר, ובהימנעותו מלשלם את סכום הפיצויים בו חוייב, מנסה העותר להשיג הלכה למעשה, את המבוקש בעתירה, היינו פריסת תשלום הפיצויים למתלונן, על-פני תקופה לא קצרה. אין בידי לקבל התנהלות מעין זו. כפי שנקבע בבג"ץ 3483/05 די.בי.אס שרותי לווין (1998)בע"מ נ' שרת התקשורת, בפסקה12 (9.9.2007):

"בית המשפט לא יפתח דלתותיו למי שעושה דין לעצמו, מזלזל בהוראות חוק ומבקש להעמיד את הרשות אל מול עובדות מוגמרות. האיסור על עשיית דין עצמי הינו חלק מכלל רחב יותר הדורש מבעל דין הפונה לבקש סעד מבית המשפט כי יפעל בניקיון כפיים [...]על כן, בעל דין הפועל בחוסר ניקיון כפיים יכול שימצא כי עתירתו תידחה על הסף בלא שטענותיו תידונה לגופן".

כוחם של דברים אלו יפה אף בענייננו, כאשר בעל דין עותר לפריסת הפיצויים שהוטלו עליו, ובו בזמן הוא מסרב לעמוד בתשלומים אותם קבע בית המשפט (ראו לעניין זה: בג"ץ 3587/10 דיין נ' המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (5.9.2010)).

אשר לבקשתו של העותר, להורות למשיב 1 לפטור אותו מתשלום ריבית הפיגורים שנצברה לחובתו, עיון בסעיף 5(ג) לחוק מרכז הגבייה מעלה, כי בעניין זה הדין הוא עם המשיב 1. בהתאם למצוותו המפורשת של המחוקק, מרכז הגבייה אינו מוסמך לפטור מתשלום ריבית פיגורים שנצברה, בגין אי תשלום פיצויים שנפסקו בהליך פלילי.

6

12. אשר על כן, דינה של העתירה למתן צו על-תנאי להידחות על הסף. נוכח תוצאה זו, מתייתר הדיון בבקשה למתן צו ביניים שהגיש העותר.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"ב באייר התשע"ד (‏22.5.2014).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14009670_I06.doc יא

ייצוא ל־PDF

    זקוקים לייעוץ משפטי דחוף מעורך דין מומחה בנושא זה?


    זמינות 24 שעות ביממה למקרי חירום | השאירו פרטים לחזרה:




    בקשה להסרת מסמך

    בג"צ 967/14 – יוסף בכר נ' המרכז לגביית קנסות ואגרות


      בעל דין בהליך דנן המעוניין להסיר פסק דין ו/או החלטה ממאגר האתר, יכול לבקש לעשות כן בהתאם לתקנון האתר באמצעות טופס הפנייה הבא.


      מובהר בזאת, כי כל בקשת הסרה, כאמור, תיבחן לגופה ותיעשה בכפוף לשיקול דעתם הבלעדית של מנהלי האתר, בין היתר בהתחשב בחשיבותו המשפטית של המידע אשר הסרתו מבוקשת.


      להסרה מיידית של פסק דין ו/או החלטה שלגביו קיים צו איסור פרסום, אנא ציינו זאת בפנייתכם וצרפו העתק מן הצו כתנאי להסרתו.






      כתבות ומאמרים מקצועיים בתחום המשפט

      ממיליון שקלים ל-49 אלף: בית המשפט מתיר הפטר לחייב לאחר הרשעה ואירוע נפילה מצוק

      ממיליון שקלים ל-49 אלף: בית המשפט מתיר הפטר לחייב לאחר הרשעה ואירוע נפילה מצוק

      בית משפט השלום בצפון אישר לאחרונה תכנית שיקום כלכלי לחייב שהורשע בעבר בעבירות איומים ותקיפה, וחויב בפסק דין אזרחי לפצות צעירה בכמיליון שקלים לאחר שנפלה...

      צעיר הורשע בגרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונת שטח – וייגזר לעבודות שירות במקום למאסר בפועל

      צעיר הורשע בגרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונת שטח – וייגזר לעבודות שירות במקום למאסר בפועל

      מקרה טרגי של תאונת שטח הסתיים בגזר דין שנוי במחלוקת: נהג רכב שטח צעיר שנמצא אחראי למותו של רוכב אופנוע בתאונה קטלנית, ירצה את עונשו...

      בית המשפט דחה תביעת אב להעברת שלושה רבעים מדירה שבבעלות בנו

      בית המשפט דחה תביעת אב להעברת שלושה רבעים מדירה שבבעלות בנו

      האם הסכם נאמנות שנחתם בין אב לבנו עשוי להוביל להעברת רוב דירה לידיו של האב? בית המשפט למשפחה בתל אביב נדרש לאחרונה להכריע בשאלה זו,...

      יזמית נדל"ן חויבה בפיצוי לאחר שמכרה דירה מבלי לגלות על פתיחת מסעדות בבניין

      יזמית נדל"ן חויבה בפיצוי לאחר שמכרה דירה מבלי לגלות על פתיחת מסעדות בבניין

      מקרה משפטי חדש מספק הצצה לסוגיה חשובה המעסיקה רוכשי דירות ויזמים כאחד: חובת הגילוי בנוגע למידע מהותי עם סגירת עסקת מקרקעין. פסיקה של שלוש ערכאות...

      רופאי שיניים עקרו 17 שיניים ללא הסכמה – בית המשפט פסק פיצוי למטופל

      רופאי שיניים עקרו 17 שיניים ללא הסכמה – בית המשפט פסק פיצוי למטופל

      מקרה חריג של טיפול שיניים הסתיים בפסק דין תקדימי, כאשר בית המשפט פסק כי שני רופאי שיניים התרשלו כלפי מטופל ועקרו מרבית שיניו מבלי לקבל...

      פיצוי כספי חריג לאב בעקבות ניכור הורי מתמשך מצד האם

      פיצוי כספי חריג לאב בעקבות ניכור הורי מתמשך מצד האם

      בשנים האחרונות הולכת ותופסת את מרכז הבמה המשפטית בישראל תופעת הניכור ההורי — מצב בו אחד ההורים פועל לשכנע את ילדו להתרחק מההורה השני. לאחרונה,...