תקציר תיק בג"ץ 9261/16 - פלונית ואח' נגד בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים ואחרים

התיק עוסק בעותרת, המכונה פלונית, ובעמותת "מבוי סתום" שהגישו עתירה נגד נשיא בית הדין הרבני הגדול ובית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, יחד עם מספר נושאים נוספים. הנושא המרכזי בעתירה הוא החלטתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול לערוך דיון בערעור שהוגש על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי.

פלונית אשר הביאה את התיק במטרה למנוע דיון בערעור שהוגש לכאורה שלא כדין, מבקשת את התערבותו של בית המשפט העליון כמגן על זכויות האדם וחירותו במדינת ישראל. לפי העותרות, מדובר בהחלטה הפוגעת בכבוד ובזכויות של פלונית ומעוררת שאלות עקרוניות באשר לסמכויות בתי הדין הרבניים ולמעמדם המשפטי של עותרים שאינם צד בהליך המקורי.

המשיבים הם בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, נשיא בית הדין הרבני הגדול ושני אנשים נוספים שפרטיהם אינם גלויים במסמכים. האתגר המשפטי המרכזי נגע לשאלה האם יש מקום לקיום דיון בערעור שהוגש על ידי צד שלא היה חלק מהליך המשפטי המקורי בפני בית הדין הרבני האזורי, והוא שעמד במרכזו של הדיון המשפטי.

• בשלב הראשון דרשה פלונית לקבל צו על תנאי וצו ביניים שיבטיחו כי דיונים נוספים בנושא לא יתקיימו עד למתן הכרעה סופית בעתירה.
• בעת הדיון בפני בית המשפט העליון, התשל"צ לתאריכים שניתנו לעותרים וגם למשיבים להגיש את תגובותיהם.

היועץ המשפטי לממשלה התבקש להיכנס לעניין והביע את עמדתו כי חשוב להסדיר את הסוגיה במישור הפולמוסי וההלכתי בצורה שמכבדת את כל הצדדים המעורבים. בנוסף, התבקשו הצדדים להגיע להבנות נוספות תוך מחצית מרס 2017.

הבסיס לוויכוח נגע להחלטה הספציפית של נשיא בית הדין לקיים את הדיון והיכולת שלו לטפל בערעור המבוסס על הליכים קודמים שאינם קשורים ישירות אל האיש הערער רק בעקיפין.

כעצם הדיון הגיע לסיומו, עיקר ההחלטות התמקד בבירור הסמכויות והתחומים בין בתי המשפט והדינים הדתיים במדינה. הפסיקה נקבעה על ידי הרכב של שלושה שופטים: המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, השופט ח' מלצר והשופט י' דנציגר.

באופן כללי, בית המשפט העליון לא מצא מקום להטיל על הצדדים הוצאות כספיות, אך הבהיר את החשיבות שבהקפדה על כבודם וחירותם של כלל המעורבים, תוך שמירה על גישה ממוקדת לפתרון מקרים דומים בעתיד מבלי לפגוע בכבוד ההלכתי ובכבוד האדם במדינת ישראל.

לסיכום, התיק הפנה זרקור לשאלות עומק בעניין סמכות הדינים הדתיים בישראל וההשפעה שלהם על זכויות וחירויות אישיות, תוך קריאה להבהרת תחומים וסמכויות בשיתוף עם הגופים הממשלתיים המתאימים.