תקציר פסק הדין בתיק בג"ץ 9034/16 - סביח אבו סביח ואחרים נגד אלוף פיקוד העורף

בתיק זה פנו העותרים, סביח אבו סביח ורולא אבו סביח, המוקד להגנת הפרט, ושורה ארוכה של מבקשים נוספים, לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. הם ערערו על החלטתו של אלוף פיקוד העורף להחרים ולהרוס את דירתם שבכפר עקב, אשר נמצאת בשטח המוניציפאלי של ירושלים.

המקרה המרכזי שמוביל לפרשה זו התרחש כאשר מצבאח אבו סביח, אשר היה גר באותה דירה, היה אמור להתחיל לרצות עונש מאסר שנגזר עליו בשל תקיפת שוטרים. ביום ריצוי המאסר המיועד, יצא מצבאח לאזור תחנת רכבת קלה בירושלים וביצע פיגוע ירי שהסתיים בקטילתם של מספר אזרחים ופציעה של מספר נוספים. כתוצאה מפעולתו הטרוריסטית, החליט אלוף פיקוד העורף להחרים ולהרוס את דירת המגורים של משפחתו.

העותרים טענו בבג"ץ כי ההחלטה להחרים ולהרוס את דירת המשפחה היא קיצונית, לא חוקית, ופוגעת בזכויות אדם בסיסיות. הם הביעו את תחושתם כי עונש זה נגזר על כל המשפחה באופן קולקטיבי, כאשר למעשה מדובר בבני משפחה שלא היו קשורים ישירות לפעילותו של מצבאח. מנגד, טען אלוף פיקוד העורף כי ההחלטה מבוססת על כך שדירת המגורים שימשה כבסיס פעולתו של המחבל והמשיכה להוות מקור להשפעה שלילית.

• במסגרת הפורמליות, בית המשפט נתן צו ארעי שמונע את הריסת הדירה עד להחלטה חדשה.
• ניהול התיק כלל דיונים בראיות חסויות שהוצגו בפורום סגור לשופטים, מה שהוביל תחושת העלבות והסתייגות מצד העותרים.
• הצו הארעי שימש כשמירה זמנית על הדירה עד לסיום ההליך המשפטי.
• עמדת העותרים התבססה על זכותם לחיות בשלווה, בטענה כי הגבלת תנועת הדירה תגרום להשלכות חברתיות קשות למשפחה.

השופטים ח' מלצר, נ' סולברג וע' ברון דנו בעתירה והביאו החלטה סופית. השופט נ' סולברג, אשר סיכם את פסק הדין, קבע כי על אף הנזק המשפחתי שעלול להיגרם מההחלטה, יש לתת משקל כבד לצורך בהרתעה ובמניעת שימוש בבתים כאמצעי לתמיכה בטרור.

לבסוף, בית המשפט העליון החליט לדחות את העתירה ולאשר את ההחלטה לפיה הדירה תיהרס, בהתאם להחלטות הפיקוד הצבאי. השופטים הביעו את הצורך לשקול מקרים דומים בעתיד בזהירות מרבית, מתוך כוונה להשתמש במכשלות התקדימיות של פסק הדין כמובילים להחלטות המדיניות הבאות.

פסק הדין הזה מעלה לדיון נושא חשוב על הבאלנס שבין שמירה על ביטחון הציבור לבין זכויות האדם, במיוחד במקרים שבהם הפוליטיקה המקומית והביטחון הלאומי מתנגשים בתוקף על קרקע בית המשפט. המשך השיח סביב נושא זה נדרש כדי להבטיח שמקרים דומים יטופלו בהיבטים רחבים יותר של החוק וההגנה על הפרט.