תקציר פסק הדין

סכסוך בג"ץ 869/12 - תביעה על עינויים בתחנת משטרה

בשנת 2012, פלוני והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל הגישו עתירה כנגד היועץ המשפטי לממשלה, המחלקה לחקירות שוטרים, ושני אנשים נוספים. העתירה הוגשה לבית המשפט העליון, ועניינה היה תלונה על עינויים גופניים ומיניים שעבר העותר בתחנת משטרה במעלה אדומים בשנת 2007.

העותר טען כי בזמן שהותו במשמורת חוקית בתחנת המשטרה, עבר מסכת של התעללויות, כאשר הנתבעים 3 ו-4 היו מעורבים בכך, כולל עינוי גופני והשפלה מינית.

הליך ובדיקת הרשויות

העניין שנדון בבית המשפט העליון כלל בחינה מעמיקה של חומר הראיות על ידי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), מחלקת עררים בפרקליטות והיועץ המשפטי. כל הבדיקות הגיעו למסקנה שאין מספיק ראיות להעמדה לדין. למרות המסכת הקשה שתיאר העותר, הרשויות קבעו כי אין די בחומר הראיות להוכחת הרשעה פלילית.

בית המשפט קיים מספר דיונים, וגיבש צו על תנאי. לאור חומרת ההאשמות, המחלקה לחקירות קיבלה הפצרות רבות להעמקת הבדיקה, אך לבסוף הוחלט שלא ניתן לבסס האשמות פליליות כנגד המעורבים.

החלטות הסופיות והשלכות משפטיות

לאחר עיון חוזר והצגת מסמכים נוספים, שכללו גם תיק אזרחי שהעותר פתח נגד המדינה והמעורבים, בית המשפט העליון לא התערב בהחלטת מח"ש לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות. רק לגבי המשיב 4, שבו חל מרכיב נוסף של הטלת מימיו למטרת השפלה, הוחלט לפתוח מחדש את התיק.

  • לעותר ניתנה האפשרות להגיש ערר כלפי המשיב 1, אך בית המשפט העליון דרש התייחסות נוספת רק לגבי המקרה של המשיב 4 בענייני עינוי והשפלה גופנית.
  • מקרה זה הוביל לעיון מחדש בהליכי מח"ש, שהייתה צריכה לספק פרמטרים ברורים יותר בנוגע להאשמות דומות.

לאורך התהליך, נדחתה אכזבת העותרים מהחלטות התביעה, אך הם זכו להבהרות נוספות על אפשרויות הערעור לגבי חלק מהחלטות. במהלך דיונים נוספים, התקבלו מסמכים מתוקנים ותאריכי הדיונים שונו בעקבות בקשות עורכי הדין כדי לבחון בצורה מעמיקה את הראיות.

סיכומו של עניין, למרות המאבק המשפטי הארוך והמאמצים להוכיח את צדקת העותרים, המקרה לא הניב תוצאות כפי שקיוו. בית המשפט נמנע מהתערבות יתר בנושא ההעמדה לדין, והדיון העיקרי נסוב סביב השפלה חד פעמית ולא מעבר לכך.

הענקת האפשרות לעיון מחדש בעניינו של המשיב 4 והמשך ההליך האזרחי שפתח העותר עשויה לשפוך אור על ההשלכות המשפטיות והחברתיות של המאבק למען צדק ונגד עינויים, וללחוץ על הרשויות להחמיר בבדיקות והחקירות בתחומים רגישים אלה.

לקריאת פסק-דין לחץ כאן
בג"צ 869/12 – פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה
בגץ
869/12
בית המשפט:
עליון
תאריך:
28-02-2017
מאת:
מערכת אתר Judgments.org.il
מערערים:
  1. פלוני (באמצעות עו"ד אפרת ברגמן-ספיר)
  2. הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (באמצעות עו"ד איאד ראבי)
  3. (באמצעות עו"ד חליל זהר)
עותרי/מבקשים:
  1. פלוני (באמצעות עו"ד אפרת ברגמן-ספיר)
  2. הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (באמצעות עו"ד איאד ראבי)
  3. (באמצעות עו"ד חליל זהר)
משיבים:
  1. היועץ המשפטי לממשלה (באמצעות עו"ד יצחק ברט)
  2. המחלקה לחקירות שוטרים (באמצעות עו"ד יצחק ברט)
  3. פלוני (באמצעות עו"ד אור תמיר)
  4. פלוני (באמצעות עו"ד אור תמיר)
בפני השופטים:
  1. ס' ג'ובראן (שופט)
  2. י' עמית (שופט)
  3. נ' סולברג (שופט)
פסק-דין
בג"ץ 869/12 - פלוני ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'869/12">עליון

בג"ץ 869/12

1. פלוני

2. הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל

נ ג ד

1. היועץ המשפטי לממשלה

2. המחלקה לחקירות שוטרים

3. פלוני

4. פלוני

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[28.02.2017]

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט נ' סולברג

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרים:

עו"ד אפרת ברגמן-ספיר, עו"ד איאד ראבי

ועו"ד חליל זהר

בשם המשיבים 2-1:

עו"ד יצחק ברט

בשם המשיבים 4-3:

עו"ד אור תמיר

תאריך הישיבה:

א' באדר התשע"ז

פסק-דין

עניינה של העתירה המתוקנת שבפנינו בבקשת העותרים להתערב בהחלטת המשיבים 2-1 לסגור את תיק החקירה בתלונתו של העותר 1 (להלן: העותר) בעילה של חוסר ראיות.

1. במסגרת העתירה טוען העותר למסכת קשה של התעללות גופנית ואף מינית שנעשתה בו בעת ששהה במשמורת חוקית בתחנת המשטרה במעלה אדומים בתחילת חודש נובמבר 2007, וכי המשיבים 4-3 נטלו חלק בהתעללות זו.

הדברים נבדקו על ידי המחלקה לחקירות שוטרים (להלן: מח"ש), ובסופה של בדיקה הגיע המשיב 1 למסקנה כי חומר הראיות אינו מגבש סיכוי סביר להרשעה.

2. בתיק זה קיימנו מספר דיונים וניתן צו על תנאי. לסופו של יום, שוכנענו כי אכן חומר הראיות נבחן בצורה יסודית, מספר פעמים, הן על ידי מח"ש, הן על ידי מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, הן על ידי המשנה לפרקליט המדינה והן על ידי פרקליט המדינה, וכי רשויות אכיפת החוק פעלו נמרצות כדי לרדת לחקר האמת בתיק והשקיעו משאבים ומאמצים רבים לשם כך. משכך, הרי שלגבי עיקר העתירה מצאנו כי אין מקום לסטות מההלכה לפיה אין דרכו של בית משפט זה להתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה בהערכת דיות הראיות (לאי התערבות בשיקול דעת התביעה בנושאים שונים כמו העמדה לדין, עילת סגירת תיק או חתימת הסדר טיעון ראו, לדוגמה, בג"ץ 3922/14 הוועד הציבורי נגד עינויים נ' היועץ המשפטי לממשלה - פרקליטות המדינה (29.12.2015); בג"ץ 6213/14 ארגמן נ' משטרת ישראל (1.2.2016); בג"ץ 6711/16 בני משפחת המנוח מיכאל מנשרוב נ' פרקליטות מחוז תל אביב (9.11.2016); בג"ץ 69/15 גדג' נ' משטרת ישראל (5.1.2016)).

3. עם זאת, מצאנו לקבל את העתירה באופן חלקי, אך ורק לגבי המשיב 4 ואך ורק לגבי האפיזודה הנטענת על ידי העותר, ולפיה המשיב 4 הטיל את מימיו עליו במכוון ועל מנת להשפילו. בהקשר זה נציין כי בנוסף לעדותו של העותר עצמו, בתרגיל חקירה שבוצע לעותר ולבן דודו שנעצר עמו, סיפר העותר לבן דודו, מבלי לדעת שהוא מוקלט, כי "הריח של השתן מאוד מגעיל ... הרג אותנו ... טוב שלא נתנו לי לשתות את זה ... משתינים בתוך שקית ושם לך את זה על הראש ..." (ואולם יצוין כי העותר סיפר לבן דודו דברים נוספים באותה שיחה, שנתבררו כבלתי נכונים).

המשיב 4 הכחיש לחלוטין את האפיזודה של הטלת השתן לאורך כל חקירותיו, אך לאחר שנעצר ונאמר לו בתרגיל חקירה כי ה-DNAשלו נמצא על בגדיו של העותר, סיפר בהודעתו מיום 11.3.2008 כי אירוע חריג אכן התרחש. לגרסתו, לאחר שלקח את העותר לשירותים, כשהעותר אזוק ומכוסה עיניים, ולאחר שהעותר עשה את צרכיו, הוא ביקש מהעותר לעמוד לשמאלו על מנת שיוכל גם הוא להטיל את מימיו. הוא הורה לעותר להתכופף כדי שיהיה לו "יתרון יחסי כדי להשתלט עליו אם צריך", ואף ביקש ממנו לרדת על ברכיו, ואז החל להטיל את מימיו. לפתע העותר עשה תנועה חדה שהפתיעה אותו ומשכך הסתובב אל העותר במהירות ותפס אותו "בכל חלקי גופו", ובמהלך האירוע, ככל הנראה טפטפו טיפות שתן על העותר, וזו אולי הסיבה שהשתן שלו נמצא על בגדי העותר. כאשר נשאל המשיב 4 על ידי חוקריו מדוע נמנע עד כה, במשך שלושה חודשים, לדווח על המקרה, השיב שלא עשה כן כיוון שמדובר ב"פדיחה בשבילי לספר לממונים שלי את הסיטואציה המביכה בשירותים".

יתכן וניתן לראות בדברים אלו של המשיב 4 ראשית הודאה, יתכן שהמשיב 4 שיקר נוכח תרגיל החקירה שבוצע לו. זאת איננו יכולים לדעת, אך אנו סבורים כי דווקא בהינתן גרסתו של המשיב 4 ראוי להעמידה לבחינה של בית המשפט (ולא נעלמו מעינינו גרסאותיו השונות של העותר עצמו לגבי האפיזודה הנטענת).

4. משכך, אנו דוחים את העתירה ככל שהיא מתייחסת למשיב 3, ודוחים את עיקר העתירה ככל שהיא מתייחסת למשיב 4, אך מקבלים באופן חלקי את העתירה במובן זה שתבוטל החלטת המשיב 1 לדחות את הערר שהגיש העותר על החלטת מח"ש לסגור את תיק החקירה בתלונתו ככל שהיא מתייחסת לאפיזודה הנטענת לפיה המשיב 4 הטיל עליו את מימיו במכוון, ואנו מורים למשיב 1 להעמיד לדין את המשיב 4 על מעשים אלה.

5. לאור התוצאה אליה הגענו, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ב' באדר התשע"ז (‏28.2.2017).

ייצוא ל־PDF

    זקוקים לייעוץ משפטי דחוף מעורך דין מומחה בנושא זה?


    זמינות 24 שעות ביממה למקרי חירום | השאירו פרטים לחזרה:




    בקשה להסרת מסמך

    בג"צ 869/12 – פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה


      בעל דין בהליך דנן המעוניין להסיר פסק דין ו/או החלטה ממאגר האתר, יכול לבקש לעשות כן בהתאם לתקנון האתר באמצעות טופס הפנייה הבא.


      מובהר בזאת, כי כל בקשת הסרה, כאמור, תיבחן לגופה ותיעשה בכפוף לשיקול דעתם הבלעדית של מנהלי האתר, בין היתר בהתחשב בחשיבותו המשפטית של המידע אשר הסרתו מבוקשת.


      להסרה מיידית של פסק דין ו/או החלטה שלגביו קיים צו איסור פרסום, אנא ציינו זאת בפנייתכם וצרפו העתק מן הצו כתנאי להסרתו.






      כתבות ומאמרים מקצועיים בתחום המשפט

      ממיליון שקלים ל-49 אלף: בית המשפט מתיר הפטר לחייב לאחר הרשעה ואירוע נפילה מצוק

      ממיליון שקלים ל-49 אלף: בית המשפט מתיר הפטר לחייב לאחר הרשעה ואירוע נפילה מצוק

      בית משפט השלום בצפון אישר לאחרונה תכנית שיקום כלכלי לחייב שהורשע בעבר בעבירות איומים ותקיפה, וחויב בפסק דין אזרחי לפצות צעירה בכמיליון שקלים לאחר שנפלה...

      צעיר הורשע בגרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונת שטח – וייגזר לעבודות שירות במקום למאסר בפועל

      צעיר הורשע בגרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונת שטח – וייגזר לעבודות שירות במקום למאסר בפועל

      מקרה טרגי של תאונת שטח הסתיים בגזר דין שנוי במחלוקת: נהג רכב שטח צעיר שנמצא אחראי למותו של רוכב אופנוע בתאונה קטלנית, ירצה את עונשו...

      בית המשפט דחה תביעת אב להעברת שלושה רבעים מדירה שבבעלות בנו

      בית המשפט דחה תביעת אב להעברת שלושה רבעים מדירה שבבעלות בנו

      האם הסכם נאמנות שנחתם בין אב לבנו עשוי להוביל להעברת רוב דירה לידיו של האב? בית המשפט למשפחה בתל אביב נדרש לאחרונה להכריע בשאלה זו,...

      יזמית נדל"ן חויבה בפיצוי לאחר שמכרה דירה מבלי לגלות על פתיחת מסעדות בבניין

      יזמית נדל"ן חויבה בפיצוי לאחר שמכרה דירה מבלי לגלות על פתיחת מסעדות בבניין

      מקרה משפטי חדש מספק הצצה לסוגיה חשובה המעסיקה רוכשי דירות ויזמים כאחד: חובת הגילוי בנוגע למידע מהותי עם סגירת עסקת מקרקעין. פסיקה של שלוש ערכאות...

      רופאי שיניים עקרו 17 שיניים ללא הסכמה – בית המשפט פסק פיצוי למטופל

      רופאי שיניים עקרו 17 שיניים ללא הסכמה – בית המשפט פסק פיצוי למטופל

      מקרה חריג של טיפול שיניים הסתיים בפסק דין תקדימי, כאשר בית המשפט פסק כי שני רופאי שיניים התרשלו כלפי מטופל ועקרו מרבית שיניו מבלי לקבל...

      פיצוי כספי חריג לאב בעקבות ניכור הורי מתמשך מצד האם

      פיצוי כספי חריג לאב בעקבות ניכור הורי מתמשך מצד האם

      בשנים האחרונות הולכת ותופסת את מרכז הבמה המשפטית בישראל תופעת הניכור ההורי — מצב בו אחד ההורים פועל לשכנע את ילדו להתרחק מההורה השני. לאחרונה,...