תקציר פרשת בג"ץ 8503/16 ו-בג"ץ 4466/16

במקרה זה דנו מספר עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בישראל על ידי תושבים פלסטינים כנגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, מדינת ישראל ומשטרת ישראל. המחלוקות נסובו בעיקרן סביב סוגיות הקשורות לפעולות הצבא והמשטרה באזורי שטח שמוחזק מינהלית על ידי ישראל.

בעתירה בג"ץ 8503/16, הפונים כללו את יוסף עבד אלרחים אבו סאלח, מוחמד זעים עלי אלעורתאני, יוסרא חסן מחמד אלפקיה ונאסר מוחמד אלטראירה. הם פנו כנגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ומדינת ישראל בדרישה להוצאת צו על תנאי. בתיק זה הוחלט על ידי השופט נ' הנדל לדבר עם המשיבים לקבלת תגובה לעתירה עד 15 בדצמבר 2016, ולאחר מכן להמתין להודעה מעדכנת מהעותרים עד 27 בדצמבר 2016.

מאוחר יותר, ב-26 בינואר 2017, יצא צו מאת השופט הנדל שהבהיר כי החלטה שניתנה בתיק מקביל (בג"ץ 4466/16) תוחל גם על העתיקה הנוכחית, תוך שינויים נחוצים, הגעה למצב שקיים דיון משותף לכל התיקים הללו לאור הדמיון ביניהם.

בעתירה נוספת, בג"ץ 4466/16, הפותחים כללו את מוחמד עליאן ואחרים שפנו כנגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה. מדובר היה בהליך שבו התקיימו כמה בקשות להארכת מועד מצד המשיבים, אשר בסופו של דבר כן התקבלו, אבל עם הפנייה שברור כי לא יתקבלו בקשות נוספות להאריך את המועד.

• במקרה של בג"ץ 4466/16 שנדון על ידי השופט י' דנציגר, אף ביקשו המשיבים ביום 14 במאי 2017 להארכת מועד נוספת לצורך הגשת כתב תשובה עד ל-14 ביוני 2017 אך הבהירו שלא יינתנו עוד ארכות.
• באותו זמן, בית המשפט עשה את הנדרש לזרז את ההתנהלות ולאחד את התיקים שכן היה נושא משותף שיש לטפל בו בצורה מאוחדת ולא לשיעורים.

במהלך ההליכים, נפגשו פניות רבות מטעם העותרים והמשיבים בתיק בג"ץ 8503/16. ההחלטה מיום ה-4 בינואר 2017 דרשה את תגובת העותרים להודעה מקדמית שהוגשה על ידי המשיבים, אבל נכון ל-8 בינואר 2017, העותרים לא השיבו בהמשך להודעות המוקדמות.

השופט נ' הנדל ציין כי במקרים כאלה המשיבים יכולים להגיש הודעה מעדכנת עד ה-10 בינואר 2017, כשהוחלט שעניינו של עותר 1 – יוסף עבד אלרחים אבו סאלח – נסגר ולכן לא ישמש כתרומה נוספת למהלך.

בסופו של הדיון, השופט י' דנציגר ניסח את ההוראות להמשך הטיפול בתיקי העתירות ודרש הגשת תשובות כוללניות מצד המשיבים, תוך הכוונה ליישם אמצעים יעילים בניהול המקרה המשפטי שמורכב ממכלול רחב של סוגיות.

תיקים אלו משקפים את המורכבות שבה בית המשפט העליון בישראל עוסק בנושאי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, במיוחד בכל הנוגע לחיכוכים בתוך האזורים המבוקרים על ידי כוחות הבטחון הישראליים. בית המשפט פעל לאחד את הנושאים המשותפים כדי לאפשר מענה אחיד ואפקטיבי יותר לפונים במקרים דומים.