עתירה בג"ץ 8088/14 - נג'אח מבארק מוסא פרחאת ואח' נגד היועץ המשפטי לממשלה ואחרים

העתירה הנוכחית עוסקת בפרשה משפטית מורכבת אשר הגיעה לבג"ץ ושמה במרכז את השאלות של הסגת גבול, בנייה בלתי חוקית על קרקע פרטית ושימוש בתפקיד ציבורי לצורך מטרות פרטיות או יישוביות. העותרים בעתירה זו כוללים שלושה גורמים: נג'אח מבארק מוסא פרחאת, מחמד אחמד יאסין מנאע, ו'יש דין' - ארגון מתנדבים למען זכויות אדם.

הקונפליקט החל כאשר המתנגדים טענו כי המשיבים, היועץ המשפטי לממשלה אברהם רואה ופנחס ולרשטיין, לקחו חלק בהקמת מתקן לטיהור שפכים שהוקם ללא היתר על חלקות קרקע פרטיות, השייכות לעותרים בכפר עין יברוד בנפת רמאללה. העותרים טוענים כי הבנייה נעשתה ללא רשות וללא הסכמה מצד הבעלים החוקיים.

האדמות המדוברות נמצאות סמוך ליישוב עפרה. על פי דברי העותרים, אף שהם בעלי אדמות או יורשיהם, לא נעשתה פניה אליהם לדיון או להסכמה. במקום זה, נבנה המתקן תוך שימוש במסמכים שנרשמו בטעות או זיוף, כגון הקלות בהיתרי בנייה.

ההליך המשפטי והחלטות בית המשפט

המשפט בבית המשפט העליון, שבו ישבו השופטים החיות, ברק-ארז ומזוז, שם דגש על הבדיקה של הליך קבלת ההחלטות הבירוקרטית והדרך שבה התבצע בפועל. במהלך ההליכים, פנו העותרים לבית המשפט כדי שיוציא צו על-תנאי להורות ליועץ המשפטי לממשלה להסביר את עמדתו ובחירתו שלא להגיש כתבי אישום נגד המשיבים האחרים.

הן היועץ המשפטי לממשלה והן המשיבים האחרים התייצבו לדיון כדי להציג את עמדתם, בעוד המשפט מתארך לאור מספר בקשות הארכה שהוגשו. בעיקרו של דבר, הטיעון של המדינה וגם של המשיבים היה כי בניית המט"ש נעשתה בחוסר הבנה ושהשימוש במבנים הציבוריים מצריך הסדרים שונים בשל דחיפות הפתרון שהמט"ש ניסה לספק.

בנובמבר 2015, לאחר בחינת התגובות והמסמכים שהוגשו, פסקו השופטים להוציא צו המורה למשיבים להגיב ולהציג את טיעוניהם. לאורך הדרך נרשם פער זמנים בין הבקשות לשמיעת הדיונים ולהארכות הזמן שניתנו, כולל הבקשות להציג תגובות מתוקנות מצד המשיבים.

במאי 2017, עם ההמשך הטיפול המשפטי והשתלשלות הדוחקים, השופטים דנו באפשרויות של חלופות הליך משפטי ואפשרות לנקיטת סנקציות. נקבע כי המשיב 1 (היועץ המשפטי לממשלה) יגיב לטיעוני העותרים גם בנושא השפעת מיקום המתקן על הסביבה. כל זה על בסיס השתלשלות על פי סדר הדברים הנכון ובהתאם לציר הזמן ככל הניתן.

תוצאה והשלכות

בסופו של דבר, העתירה בעלת חשיבות משפטית וציבורית רחבה, כיוון שהיא משליכה על סמכויות התכנון והחשיבות של שמירה על אדמות פרטיות בפני בניות בלתי חוקיות. המשקל שניתן להסדרים בבנייה ובשימוש ציבורי מהווה נקודה משמעותית בדיון זה.

מבחינת השלב בו נמצא ההליך, ההחלטות מכוונות להעמיק בטעות שנעשתה וכן לבדוק את המשקל של כוחן של הרשויות המקומיות ומועצות התכנון באזורי התפיסה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון.

• היה ניסיון לפתוח את ההליך הפלילי מחדש בשל החשד לזיוף והסגת גבול.
• ישנם השפעות סביבתיות נרחבות הנובעות מהקמת המט"ש.
• העיסוק בלגיטימיות של הליך התכנון והבנייה מתאימים גם למסגרות רחבות יותר במדינה.

ההתנגדויות והעתירות הציגו תמונה של קונפליקט שמעורר שאלות על דרכי הפעולה של רשויות ובעלי סמכויות במרחבים ציבוריים, דרך השפעת הליכים אלו על החיים במקום ובמסגרת ההקשר הרחב של פעולות המדינה בשטחים.