תקציר: בג"ץ 781/15 - מאבק העותרים להכרת מעמד חוקי ותנאי פונדקאות לזוגות חד-מיניים וגברים יחידים בישראל

העתירה בבג"ץ 781/15 נוגעת למאבק קבוצת עותרים הכוללת את בני הזוג איתי ויואב ארד-פנקס, מספר פונים נוספים שהעדיפו להישאר מיוצגים רק בכינוי "פלוני" ו"פלונית", וכן עמותת "אבות גאים" וסוכנות הפונדקאות הבינלאומית "תמוז בע"מ". המטרה העיקרית של העתירה היתה להכיר בזכויות זוגות חד-מיניים וגברים יחידים לכניסה להסדרי פונדקאות בישראל, שינוי שעשוי להשפיע רבות על הכרה והכלה בקהילה הגאה.

במרכזה של העתירה עומדת סוגית צמצום החוקים הקיימים אשר מגבילים את האפשרויות לזוגות חד-מיניים וגברים יחידים להשתתף בפונדקאות, המוסדרת בחוק ההסכמים לנשיאת עוברים (1996), כך שמלכתחילה יוכלו להשתתף אך ורק זוגות הטרוסקסואלים בעלי קשר גנטי ליילוד. העותרים טענו כי ההגבלות החוקתיות הקיימות יוצרות אי-שוויון ואפליה בבחירה מי יהיו ההורים לילד שנולד בהליכי פונדקאות.

• בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה א' חיות, דן בעניין תוך הכרה באילוצים שמיצרים המגבלות החוקיות על קבוצות אוכלוסייה שונות.
• במאי 2020, נשיא בית המשפט העליון הורה על הענקת תקופת זמן מסוימת כדי לאפשר למחוקק לשנות את המסגרת החוקית ולתת פתרון לבעיות שהוצגו, בהתחשב בפגיעה החוקתית שזוהתה.
• בסופו של דבר נקבע כי יש לתקן את החוקים הנוגעים שכן נמצאה בהם פגיעה בזכויות יסוד של פרטיות ושל שוויון.

במשך הזמן, מהלכים אלה עוררו דיונים רבים גם בבית המחוקקים. העותרים וסוכנות הפונדקאות טענו כי ישנם מבנים משפטיים ובריאותיים מתקדמים במדינות אחרות בהם מצליחים לשלב את הזכויות של זוגות חד-מיניים בצורה מאוזנת תוך שמירת הבטיחות והתנהלות הומניטרית תואמת.

באשר לדרכי הפתרון, העותרים הציעו התייחסות לחוקים בינלאומיים ולמודלים מסוימים של פונדקאות במדינות המערב. התביעה התמקדה בצורך להנחות את הכנסת בתיקון העוולות הקיימות, תוך סקירת ההשפעות החברתיות והתרבותיות שתוצאה זו עשויה לגרור.

המאבק המשפטי שקיבלה העתירה זכה לתשומת לב ציבורית רחבה, במיוחד בעקבות הפוליטיקה הישראלית שמצביעה על מתח הקיים בין שמירה על מסורת לפי השקפת המחוקק לבין הדרישות לשוויון חברתי וזכויות אדם ברות קיימא. תשומת הלב התמקדה לא רק בקבוצת העותרים המיידית, אלא גם באזרחים אחרים אשר המאבק משקף את חייהם ויש לו השלכה ישירה על זכויותיהם.

במרוצת השנים, העתירה הלכה והתעמתה עם סוגיות חוקתיות נוספות, כדוגמת מעמד הילוד לאחר הליך פונדקאות ובקיומם של תהליכים ביורוקרטיים שעשויים להכביד על המשפחות השונות באישור הורים לביולוגיות של היילוד. בית המשפט העליון הרחיב את פעולותיו להשתלט על הבעייתיות האמורה, מה שהוביל להתקדמות המאפשרת הכרה מלאה לא רק במעמד החדשנים, אלא גם בזכויות המוכרות מאז ומתמיד על ידי שינויים חוקיים במדינה.