תיק בג"ץ 7803/06: ח'אלד אבו ערפה ואח' נ' שר הפנים ואח'

התיק המדובר כלל קבוצה של עותרים בראשות ח'אלד אבו ערפה ועוד 25 אנשים, אשר עתרו כנגד שר הפנים ועמותת "שורת הדין". העניינים שעלו בתיק היו במסגרת חוקית ומנהלתית שהתמקדו בחריגה מהסמכות המנהלית של הרשויות הישראליות.

העותרים, חלקם נושאי תעודות זהות פלסטיניות, טענו כי נשללה מהם זכות השהייה בירושלים. כתגובה לכך, הם הגישו עתירה על מנת לשנות את החלטת הרשויות ולאפשר להם להמשיך ולהתגורר במקום. שר הפנים, שהיה המשיב הראשי בתיק, טען כנגד זאת כי הסרת ההיתרים נעשתה מטעמים ביטחוניים ועל סמך סמכותו המשפטית בתחום זה.

המשפט התקיים בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, כשמספר רב של שופטים מכהנים בתיק, ביניהם הנשיאה מרים נאור, השופטים חנן מלצר ויורם דנציגר, ועוד שופטים נוספים. בשל החשיבות של הנושא וההשלכות החוקתיות שלו, התיק זכה לדיבייט רחב.

• בגדר הפרשה ניתכבה בקשה של שר הפנים להאריך את המועד להפסקת תוקף החלטות קודמות בשל אילוצים מנהלתיים.
• מתחם חשוב דיון לגבי האפשרות של עותרים לקבל היתרי שהייה זמניים בישראל עד לקבלת ההחלטה הסופית.
• במשפט הוצגו טענות מטעם "שורת הדין", כחלק מהמשיבים, שהדגישה את הצורך לשמירת הביטחון של המדינה ובפעולה על פי חוקי המדינה.

הדיון הצוות על העתירה התמקד במספר סוגיות מרכזיות. ראשית, נבחנה השאלה אם היו ההחלטות של שר הפנים לגיטימיות ונעשו על בסיס הטעמים הנכונים או לחלופין, שמדובר על חריגה מהסמכות המנהלית. מצד שני, הדגישו העותרים את זכויותיהם החוקתיות ודרשו כי יאפשר להם להמשיך ולהתגורר בירושלים מבלי להיות מגורשים.

הפרשה הזו עוררה הדים ציבוריים ותקשורתיים נרחבים נוכח ההשפעה על זכויות העותרים וזכויות אנשים אחרים עם מצב משפטי דומה, אך גם בשל החששות הביטחוניים שהובאו בעניין. גם קיימו דיונים מול גורמים נוספים שנדרשו להביע עמדתם, כגון האגודה לזכויות האזרח ועדאלה.

בתקופה אשר נדון התיק, הועלו בין השאר מספר פלפולי דחייה מצד המשיבים לקבלת ההחלטות, בהם נדחו על ידי בית המשפט בנמק שהוענק לכל צד די והותר זמן לקבלת החלטות ולהימנע מעיכובים נוספים.