דראושה טלאל נגד משטרת ישראל - תקציר תהליך הבג"ץ

בעתירה זו, שהוגשה על ידי דראושה טלאל באמצעות עורך דינו מוחמד דרויש, נטענו טענות כלפי משטרת ישראל והגורמים המקצועיים בה. העותר מבקש למחוק מידע מודיעיני אודותיו ממאגרי המידע של המשטרה. לטענתו, מידע זה נובע מסכסוך משפחתי ומעדויות שקריות שנמסרו למשטרה, וגרם לו לנזקים אישיים ומקצועיים.

דראושה טלאל, ששירת כחייל בכוחות הביטחון ואף התנדב במשמר האזרחי, גילה בשנת 2010 כי המידע המודיעיני הביא להוצאתו מרשימת המתנדבים ולסירוב לקבל רישיון נשק הדרוש לעבודתו כמאבטח. בעקבות זאת, הוא פוטר מעבודתו ועוד. לכן, פנה לבית המשפט הגבוה לצדק וביקש לבחון את הלגיטימיות והשימוש במידעים אלו.

תחילה הוגשה העתירה לדיון בפני שלושה שופטים בבית המשפט העליון – השופט א' שהם, השופט ח' מלצר והשופט י' עמית. בית המשפט ביקש מהמשיבים להכין תגובה לעתירה תוך פרק זמן מסוים. בדיונים, העותר הציג את טיעוניו – שהמידע שנאסף עליו איננו מבוסס והוא תוצאה של סכסוך פנים משפחתי שהביא לנזקים לפרנסתו ולמעמדו.

במהלך הדיון נשקל גם הערר שהגיש העותר כנגד סירוב לאשר לו החזקת כלי ירייה אישי. העותר חזר בו מחלק מטענותיו אך עמד על הבהרות בנושא הערר. בית המשפט העניק לבית המשפט לעניינים מנהליים את האפשרות לדון בבקשות אלו.

בית המשפט העליון הגיע להחלטה שאין עילה להתערבות בשיקול הדעת של המשטרה בנושא המידע המודיעיני. בהתאם לכך, העתירה נדחתה. בית המשפט פסק כי העותר ישא בהוצאות המשפט בסך 5,000 ש"ח בגין העלויות שנגרמו למשיבים. שופט העליון ח' מלצר הדגיש את הצורך במעקב של משיבים אחרי ערר העותר בנושא החזקת כלי ירייה והגשת דיווח על כך לבית המשפט.

• המחלוקת העיקרית נסובה סביב דיוק המידע המודיעיני והשלכותיו על חיי העותר.
• נשמעו טענות שהמידע נבע מסכסוך משפחתי והוגשו בעקבותיו, דבר שהעותר טוען שהוא פוגע בפרנסתו ובמעמדו.
• בית המשפט דחה את העתירה לאור היעדר עילה להתערבות בהחלטות המקצועיות של המשטרה.
• העתירה נדונה במפלגות גבוהות ולא במסלול המנהלי המתאים להליך שכזה.

ההחלטות במקרה זה מעידות על מורכבות היחסים בין הפרט למוסדות ציבוריים דוגמת המשטרה, ועל השיקולים שבית המשפט גבוה לצדק שוקל בקבלת החלטות בעניין מעורבות באישורים ואיסורי נשק.

בפסק הדין הודגש כי המערכת המנהלית היא הדרך הנכונה ליבון טענות מסוג זה, כאשר בית המשפט הגבוה לצדק אינו פלטפורמה מתאימה להחלטות פרטניות הנוגעות למידע מודיעיני אישי.