תקציר תיק בג"ץ 7348/14 - אבראהים קיעאן ו-20 עותרים נוספים נ' הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב והמועצה המקומית חורה

במקרה זה, הוגשה עתירה על ידי אבראהים קיעאן ועשרים עותרים נוספים נגד הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ונגד המועצה המקומית חורה. העותרים ביקשו כי בית המשפט העליון יתערב בסוגיית הזכויות שלהם על קרקע והפתרון להתיישבות, בעקבות תוכנית לשיווק מגרשים בשכונה 12 בחורה.

המחלוקות העיקריות שהתעוררו כללו את זכותם של התושבים לדיור בשכונה היעודה, והאם המדינה מחויבת לספק להם פתרונות דיור במסגרת היישוב חורה. בנוסף, העותרים טענו כי נפגעו מזכויותיהם הבסיסיות בכך שלא ניתן להם פתרון דיור הולם ותואם את צורכיהם.

לאורך הדרך, בית המשפט קיים מספר דיונים סביב העתירה. במהלך הדיון הראשון, ניתן אישור לשני הצדדים להגיש תגובות ובקשות להבהרה. המשפחה והעותרים ביקשו להאריך את המועד לתגובה במספר הזדמנויות, וזאת על מנת לברר את עמדות כל הצדדים המעורבים ולוודא כי משתפים פעולה על מנת להגיע לפתרון מתאים.

במהלך אחד מהדיונים, העותרים העלו בקשה למחיקת העתירה, תוך שמירה על זכויותיהם להמשך תביעה על פי הצורך. הם העידו כי נמצא פתרון אחר המתאים יותר לצורכיהם, אולם עדיין עמדו על כך שיש לפתור את בעיית חוסר הדיור שלהם בכללותה.

בסופו של דבר, בדיון סופי שנערך בבית המשפט העליון, פסק הדין העלה כי העתירה תימחק לאור ההסכמות החדשות בין הצדדים. העותרים הביעו את נכונותם להגיש בקשות מסודרות למציאת פתרונות דיור ולהמשיך לדון בשלטונות, תוך שמירה על כל זכויותיהם לטעון ולהתדיין בעניינים העתידיים המתעוררים מהמצב.

• ביום הדיון הראשון נכח הכבוד השופט רובינשטיין שהורה לתגובת המשיבים לעתירה תוך 30 ימים.
• החלטה מיום 14.12.2014 ציינה כי אין בכוונת המשיבה 1 לשווק את המגרשים עד להכרעה בתיק מקביל.
• ב-16.07.2015 ניתן למבקש לבדוק את נכונותם למחיקת העתירה מול זכויות שמורות, לאור תגובת המשיבים.
• במספר דיונים נוספים נדונו הארכות ותיאומים בין הצדדים עד למתן החלטה סופית, בה הגיעו להסכמות חלקיות.
• פסק הדין מיום 31.07.2016 קבע כי העתירה מיותרת ומוחקת אותה תוך שמירה על זכויות וטענות של כל הצדדים.

בדיון הסופי נדונה סוגיית זכותם של העותרים להוביל לניהול פתרון הולם לבעיית הדיור שלהם. על פי הפסיקה, על הצדדים לשתף פעולה בצורה אפקטיבית ולאפשר ניהול מימשק יותר זורם בין התושבים לבין מנהלי היישוב והגורמים המוסמכים לכך.

מקרי ליבה עוסקים בזכויות האדם ובקשר שלהם לצרכים הקבועים של אוכלוסיות מוחלשות, במיוחד בתוך האוכלוסייה הבדואית בנגב. הפתרונות שנמצאו בתוך הדיונים הללו מבליטים את הצורך בשיתוף פעולה הדדי והבנת הצרכים המיוחדים של האוכלוסייה, תוך ביצוע שינויים בפועל בשטח.

לסיום, בית המשפט הדגיש את האחריות של הגורמים המוסמכים לנהל את התכנון היישובי באופן שוויוני ומותאם לצרכים של כל קהילה וקהילה, תוך הפניית המשאבים הנדרשים לפתרון לטווח ארוך.