סיפור המקרה: עו"ד קאזם כיואן נגד היועץ המשפטי לממשלה

המקרה הנדון קשור לעו"ד קאזם כיואן שהגיש עתירה לבית המשפט העליון בבקשה להורות על מתן צו על תנאי נגד היועץ המשפטי לממשלה. הרקע לעתירה הוא סגירת תיק פלילי כנגד מאי אבו חמדה, לקוחה לשעבר של עו"ד כיואן. החלטה זו נעשתה על ידי רשויות התביעה ונקבעה על בסיס "העדר אשמה", לאחר שהסיבה הראשונית לסגירה הייתה "חוסר ראיות מספיקות".

עו"ד כיואן טען בפני בית המשפט כי תיק שנפתח נגד לקוחתו לשעבר, מאי אבו חמדה, היה צריך להוביל להעמדה לדין בגין זיוף מסמך שהוגש לבית המשפט במסגרת תביעה אזרחית ביניהם. על פי טענתו, אי העמדה לדין מהווה טעות ופוגעת בהרתעה מפני הגשת מסמכים מזויפים בבתי המשפט.

• בתאריך 21.9.2016 הוחלט לתת למשיב (היועץ המשפטי לממשלה) זמן להגשת תגובה עד ה-30.10.2016.
• בתאריך 3.11.2016 ניתן הארכה נוספת, עד ה-30.11.2016.
• בתאריך 4.12.2016 ניתנה הארכה עד ה-22.12.2016 וב-27.12.2016 שוב הוארך המועד עד ל-29.12.2016.

בעת דיון מהותי שנערך ב-4.1.2017 בפני השופטים ע' פוגלמן, ד' ברק-ארז ומ' מזוז, נדחתה עתירתו של עו"ד כיואן על הסף. השופטים ציינו כי לא נמצאה סיבה להתערב בהחלטת רשויות התביעה אשר בחנו מחדש את הראיות והגיעו למסקנה כי אין מקום להעמדה לדין בשל "העדר אשמה".

עו"ד כיואן העלה טענות נוספות על כך שרשויות התביעה לא עמדו בלוחות הזמנים הקבועים בהנחיות פרקליט המדינה לטיפול בעררים והעיר על פגמים בהנחיות קיימות. עם זאת, בית המשפט סבר שהעתירה אינה מצביעה על בעיות חוקיות בשיקול הדעת שננקט על ידי רשויות התביעה.

הטענות על הפגמים בהנחיות פרקליט המדינה לא נראו מבוססות דיין כי טענות אלו הובאו ללא ביסוס או ניתוח מעמיק, ובית המשפט התרשם כי המבקש בעצמו הסתמך על אותן הנחיות בכדי לטעון לפגמים בהליך כזה או אחר. השופטים נימקו את ההחלטה בכך שאין כל ראיה לכך שההנחיות פגומות, ומכיוון שכך, דחו את העתירה.

בטענות הכלליות של עו"ד כיואן, שהודגשו בצורה כללית וחסרת פירוט מעשי, מצאו השופטים כי הדרך של התביעה לטפל בהליכים ובפניות נוספות דרך ההנחיות הינה מסודרת וללא פגם מהותי. המסקנות לא תמכו בצורך בהשפעה או שינוי כלשהו בקרב ההנחיות או הביצוע שלהן. על כן, לא היה אסמכתא או בסיס להשגה על החלטות הממשלה בנוגע להנחיות הללו.

מעורסלים בכל הפרטים והטענות, השופטים לא רק דחו את הדיון אלא גם הדגישו כי לא מצאו מקום להוצאות נוספות כנגד הצדדים. סופו של דבר, בית המשפט העליון אימץ את עמדת התביעה ודחה את הבקשה של עו"ד כיואן מבלי לפסוק הוצאות כלשהן.