תקציר מקרה - בג"ץ 7061/16 ו- בג"ץ 4358/16: אברהים מרואן נגד שר הביטחון ואחרים

אברהים מרואן, העותר, הגיש שתי עתירות לבית המשפט העליון כנגד שר הביטחון, משרד הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, בג"ץ 7061/16 ובג"ץ 4358/16. העותר פועל באמצעות עו"ד רעות אביטל ומבקש סיוע מהמערכת המשפטית על מנת להתמודד עם החלטות שהתקבלו בנוגע להחרמת סחורה בבעלותו.

העותר טוען כי ההחרמה שנעשתה על ידי המשיבים הינה בלתי חוקית ודורש ביטול הצו שהוביל להחרמת הסחורה שלו. אחת העתירות שייך לבקשה למתן צו על-תנאי וצו ביניים, בה ביקש מרואן גם למנוע עיסוק ושימוש בסחורה שהוחרמה עד להחלטה סופית בנושא.

עמדת המשיבים בתיק מיוצגת על ידי עו"ד אבינעם סגל אלעד ועו"ד רן רוזנברג. המשיבים ביקשו הארכה להגשת תגובתם למספר מועדים שונים, עקב הצורך להיערך ולהגיב על טענות העותר באופן מלא ומדויק.

• במועד הראשון, כשבית המשפט בדרוש הסכמה להארכת מועד מעבר ל-1 בנובמבר 2016, נעתר השופט סולברג לבקשתם.
• בהמשך, בקשה נוספת להארכה עד ל-15 בנובמבר 2016, לא התקבלה במלואה על ידי השופט ג'ובראן שדרש להגיש את התגובה לפני 30 באוקטובר 2016.

לבסוף, אחת ההחלטות המרכזיות ניתנה ב-29 בספטמבר 2016 בה נקבע בהסכמת המשיבים כי יהיה צו ביניים שימנע שימוש או מכירה של הסחורה שהוחרמה עד שינתן פסק דין סופי בעתירה. השופט סולברג הדגיש את הצורך להביא את הדיון להכרעה משותפת עם העתירה הנוספת, מה שיאפשר סיום יעיל ומסודר של ההליך.

פירוט המסמכים מבצע תיאום בין שני תיקי העתירה. ההחלטות מתוות הליך שבו גם מדינת ישראל צריכה להוכיח ולנמק את עמדתה לגבי צווי ההחרמה, מה שמציב אתגרים משפטיים לשני הצדדים. עו"ד אביטל מייצגת את העותר עם דגש על זכויותיו הכלכליות והנזק הישיר הנגרם לו מעצם החרמת הסחורה, בעוד שהמדינה מתבקשת להציג ראיות התומכות בהכרחיות ההחרמה.

ההחלטות של השופטים סולברג וג'ובראן מבטאות את מורכבות ההליך המשפטי כאשר יש להתייחס לתלונות ולערעורים הדדיים בצורה שקולה ומדורגת. המטרה המשותפת היא להכריע בצורה המשפטית ההוגנת ביותר, תוך שמירה על איזון בין חובות השלטון להגנה על בטחון לבין זכויות הפרט של העותר.