עתירה בג"ץ 69/15: דניאל גדג' נגד משטרת ישראל ואחרים

בפני בג"ץ תביעתו של דניאל גדג' נגד משטרת ישראל ואישים משפטיים נוספים, בהם פרקליטות מחוז דרום ופרקליטות המדינה. המאבק המשפטי סובב סביב בקשת העותר לשנות את עילת הסגירה של תיק חקירה שנפתח נגדו.

הרקע לתביעה נעוץ באירוע מיום 24 באוגוסט 2013, אז נתקלו שוטרים באשתו של העותר כשהיא בוכה ברחוב בשעת לילה. המתלוננת טענה שבעלה, דניאל גדג', ניסה לאנוס אותה בביתם ואף איים עליה עם סכין. היא התירה את תלונתה במשטרה, על אף הספקות שהיו לה לגבי ההשלכות של המעשה.

המתלוננת, שהייתה נשואה לעותר במשך 25 שנים, ציינה כי היחסים ביניהם הידרדרו בתקופה האחרונה ורק שבה הביתה לאחר טיול ממושך בחו"ל. באותו זמן, אחד מילדיהם שהה בבית, אך לא ידע כנראה על האירוע המדובר.

התיק נסגר לבסוף ע״י המשטרה בטענה של "העדר ראיות מספיקות", החלטה שבה העותר חולק וטוען כי יש לסגור את התיק בעילה של "העדר אשמה", מה שישפיע בצורה שונה על הרישום הפנימי של המקרה.

• בתחילת הדרך, ב-4 בינואר 2015, נדרש מהמשיבים להעביר את תגובתם לעתירה בתוך 22 ימים.
• בהמשך, ב-5 במרץ 2015, נקבע כי המדינה תודיע את עמדתה לגבי המשך הדיון בעתירה עד 15 באותו חודש.
• ב-24 באוגוסט 2015 נדונה בקשה של המשיבים לדחות את העתירה על הסף, אולם נדרש עוד דיון בכך.
• ב-22 במרץ 2015 ניתנה ארכה למציאת פתרון.
• בסופו של דבר, ב-5 בינואר 2016, נדחתה העתירה כשתיק החקירה נשאר סגור בעילה של "העדר ראיות מספיקות".

על פי החלטת בית המשפט, בראשות השופטת נאור, העותר לא הצליח להוכיח שמוצר דופי בהחלטה לסגור את התיק בהיעדר ראיות מספיקות, אם כי ניתנה לו האפשרות להגיש בעתיד בקשה לביטול הרישום הפנימי.

יש להדגיש שהאירוע הרחיב את הדיון על משמעויותיהן של ההחלטות בדבר סגירת תיקי חקירה והנזק הפוטנציאלי לאנשים המעורבים לאור סוגיית הרישום הפלילי והחשש מפני השפעות עתידיות על חיים אזרחיים. במקרה של דניאל גדג', המשטרה לא מצאה ראיות מוצקות דיה להפוך את החלטתה, וההליך המשפטי נסגר ללא שינוי בעילת הסגירה.

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, נדרש לאזן בין זכויות הצדדים, ולמרות שהזדהה עם מצוקתו של העותר, קיבל את עמדת רשויות האכיפה לנוכח הראיות שהוצגו בפניו. האירוע מפנה את הזירה לדיונים עתידיים על איך להבטיח שאנשים לא יפגעו בהחלטות שיפוטיות אשר נשענות על ראיות חלקיות או חסרות.