סיכום תיק בג"ץ 6773/14 - אומץ ו"התנועה למען איכות השלטון בישראל" נגד פרקליט המדינה ואחרים

במשך שנים נמשך מאבק משפטי שיזמה עמותת "אומץ" - אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי משפטי נגד מספר גופים נבחרים של המדינה. המקרה נפתח על ידי ארגון אומץ ושילהב גם את "התנועה למען איכות השלטון בישראל", שמצטרפת למאבק במטרה לשפר את התנהלות המוסדות הממשלתיים.

התיק הופעל כנגד מספר גופים ואישים חשובים במדינה, בהם:

• פרקליט המדינה
• היועץ המשפטי לממשלה
• מנהל המחלקה לחקירות שוטרים
• תת-ניצב אפרים ברכה
• הרב יאשיהו פינטו

הרקע לפתיחת התיק הוא חשד כלפי הרשויות והאישים המעורבים ביחס לניהול המקרה בצורה שאינה תקינה, ולטענת העותרים, מושפעת משחיתות וחוסר שקיפות. במסגרת התיקים, הועלו טענות לגבי התנהלותם של המשיבים, והעמדת להשמה של השופט י' דנציגר, משנָה לנשיאת בית המשפט העליון, מ' נאור, קדמה להחלטות אודות הצורך בניהול תיק זה במוסדות הצדק של המדינה.

במהלך הדיונים, הצדדים החליפו תגובות בהתאם להנחיות השופטים. התיק כלל קשת של דיונים על מתן צווים על-תנאי וצווי ביניים, בקשות להארכת מועדים להגשת תגובות מצדם של עורכי הדין של שני הצדדים המעורבים, ובקשות לסיוע מבית המשפט. להלן נסקור את ההחלטות העיקריות והתרחישים המרכזיים שקרו בתהליך הניהול:

• בתהליך, הוגשו בקשות רבות להארכת מועדים להגשת תגובות שונות על ידי עורכי הדין של המשיבים השונים, ביניהם עו"ד אפרת נחמני בר, חני אופק ואיל רוזובסקי, כל זה במטרה להבטיח שהשופטים יקבלו את כל הנתונים ההכרחיים להחלטה מושכלת.
• מספר ההחלטות בנושא הצווים על-תנאי והביניים, אשר נדחו בשל לחץ זמנים ורצון לוודא את כל הנתונים המלאים בתיק.
• דיונים נוספים בתיק הקשורים לבג"ץ 6410/14, אשר עלה במקביל, והדיונים נוהלו יחדיו כדי לייעל את התהליך.

דיונים אלו הציבו במרכז הוויכוח הציבורי את הנושאים של מינהל תקין ושקיפות שלטונית. הסוגיות המרכזיות שהובילו לתביעה נסובו בעיקר סביב השאלה האם הגופים המעורבים פעלו בהתאם לחוק ובאופן שקוף כלפי הציבור. הנושא הצית דיון פומבי נרחב בנוגע למקומה של האתיקה והמוסר במערכות השלטון וחשיבות המעקב הציבורי והפיקוח עליהן.

בשורה התחתונה, מדובר במקרה מורכב ומעמיק אשר שם דגש על הצורך בשמירה על נורמות אתיות ברמות הגבוהות ביותר של ההנהגה והחוק, מה שמעלה את החשיבות של מינהל תקין ושקיפות בכל מערכות המדינה.