סיכום מקרה: בג"ץ 6711/16 - בני משפחת המנוח מיכאל מנשרוב ז"ל נגד פרקליטות מחוז תל אביב ואח'

המקרה המדובר מתמקד בעתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי בני משפחתו של מיכאל מנשרוב ז"ל. העותרים ביקשו לבטל את החלטת פרקליטות מחוז תל אביב לחתום על הסדר טיעון עם הנאשמים בגרימת מותו של המנוח.

הסיפור הטרגי החל בקטטה אלימה שפרצה במועדון לילה "ביסטרו בר" בטיילת בת-ים, במסגרת הקטטה נפצעו הנאשמים במה שהיה תגרה קשה. בעקבות זאת, גמלה בליבם של הנאשמים החלטה לנקום במנוח, מיכאל מנשרוב, מה שהוביל אותם לתכנן ולבצע את הפעולה שבסופה מצא המנוח את מותו הטראגי.

בליל המקרה, המשיב החמישי, רועי אשתר, התקשר למנוח בטענה מזויפת והדריך אותו להגיע לנקודה בטיילת בת-ים. כאשר המנוח הגיע למקום, הנאשמים הגיעו רכובים על קטנוע וכשאחד מהם חמוש באקדח. אז, עצרו בקרבתו ובן ברדה, אחד הנאשמים, ירה לעבר המנוח מספר יריות שהביאו להרגו.

בעקבות כתב האישום שהוגש נגדם, סיכמו הנאשמים עסקה עם הפרקליטות על הסדר טיעון, מה שהקומם את בני משפחתו של המנוח, אשר רצו שהמשפט ימוצה במלואו ובלא מנגנוני התפשרות שכאלו. בני המשפחה חשו שהמערכת מתעלמת מהצדק להם ולזכר המנוח.

ההליך בבית המשפט העליון הצריך מספר דיונים כאשר צוות השופטים בראשות השופט מ' מזוז דן במלוא כובד הראש בעניינים העומדים על הפרק. במרכז הדיון היה השיקול האם הסדר טיעון הינו מידתי וסביר בהתחשב בנסיבות האירוע ובתוצאות הטרגיות שהובילו לאבדן חיים.

בני המשפחה, שמיוצגים על ידי עורך דין אושרי בן ישי, טענו במהלך הדיון שהסדר הטיעון מטיל צל כבד על השאיפה לצדק ושיש לבחון דרכים בהן יתממש הדין במלואו.

מנגד, פרקליטות מחוז תל אביב שיוצגה על ידי עו"ד יונתן ציון מוזס וחבריו לפרקליטות, הדגישה את האתגרים והלחצים המוטלים על המערכת המשפטית שגורמת, חלקית, לנכונות לקבלת הסדרי טיעון כאופציה משפטית מקובלת. הסדרי טיעון מסייעים בצמצום זמן ההליך המשפטי ומקלים על העומס בבתי המשפט.

למרות רגשות הכעס והאכזבה של המשפחה, בסופו של יום, בית המשפט העליון מצא כי מדובר בהליך משפטי חוקי, הצודק בעיני הפרקליטות לנסיבות הספציפיות של המקרה, והתקבלה ההחלטה לדחות את העתירה.

השופט מ' מזוז ציין בפסק הדין שכל הסדר טיעון מעורר בעיות מוסריות ומשפטיות רבות וכי יש להתייחס לכל מקרה לגופו, תוך ההבנה שבפרקליטות מתקבלות החלטות מתוך שיקולים רחבים וניסיונם להעניק שירות ציבורי טוב יותר.

• הדיון התמקד גם באופיה של הסמכות המנהלתית ובמידתיות של הסדרי טיעון.
• באופן כללי, הודגש כי הסדרי טיעון יש להם תפקיד חשוב במערכת המשפט, אבל יש גם סיכונים בקבלת תוצאה שנראית לעיתים בלתי סבירה לאור המעשה.

ההחלטה לא הותירה מקום לצו הוצאות, והמשפחה נותרה ללא ודאות בתחום זה, אלא שמטרתם להגשמת הצדק למשפחתם והקלים שביום יום היה ההניע ונותר.

המקרה מציף סוגיות רחבות לגבי הזכות לצדק ולעונש מידתי לצד היכולת לנהל יעילה מערכות הבחנה משפטית ברמה הלאומית והעבודתית שישמשו הרתעה נכונה במקרים דומים בעתיד.