בג"ץ 6706/14 - עניינה של ח"כ חנין זועבי מול ועדת האתיקה של הכנסת

ההחלטה המרכזית שעומדת במרכז המחלוקת היא החלטתה של ועדת האתיקה של הכנסת, לפיה ח"כ חנין זועבי הפרה את כלל 1א לכללי האתיקה לחברי הכנסת. כתוצאה מכך, הוחלט על הרחקתה מישיבות מליאת הכנסת והוועדות, להוציא השתתפות בהצבעות, למשך שישה חודשים. יוזכר כי חלק משמעותי מתקופת ההרחקה חלה במהלך פגרת הקיץ.

העתירה לבית המשפט העליון הוגשה על ידי ח"כ זועבי עצמה, יחד עם ארגונים נוספים כמו 'עדאלה' והאגודה לזכויות האזרח, בטענה כי ועדת האתיקה פעלה שלא כדין ובקשה לבטל את החלטת ההרחקה, או לחלופין, להתערב בחומרת העונש.

בדיון שנערך בבית המשפט העליון, טענו העותרים כי ההרחקה פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויותיה של חבר הכנסת, וכי נעשתה שלא בהתאם לקריטריונים קודמים בענייני אתיקה. לטענתם, העונש חמור במיוחד לאור העובדה שחלק מתקופת ההרחקה היה בפגרה, מה שממעיט מחומרת ההשפעה המעשית של העונש.

• בישיבה הראשונה, הנשיא א' גרוניס ביקש מהצדדים להודיע אם ניתן לקיים את הדיון כאילו הוצא צו על תנאי. המשיבים הסכימו לכך, והעתירה עברה לדיון בהרכב מורחב של חמישה שופטים.
• בדיון על העתירה, הרכב השופטים ככלל לא מצא לנכון להתערב בהחלטת ועדת האתיקה, לפיה הפרה ח"כ זועבי את כללי האתיקה. דעת הרוב הייתה כי למרות שהעונש חמור ביחס לעונשים קודמים, השופטת נאור ושאר השופטים פסקו שאין מקום לשנותו.
• עם זאת, הוזכר הנסיבות בהן נאמרו הדברים המיוחסים לח"כ זועבי והשפעתם האפשרית. בנסיבות אלו ובשל תקופת הפגרה, העונש נשאר בעינו.

בהנחיית הנשיאה, ניתנה לבסוף החלטה לא מנומקת עד לסיומו של ההליך, עם הודעה שהנימוקים יפורסמו בנפרד. בסופו של יום, העתירה נדחתה והעונש שהוטל על ח"כ זועבי לא שונה. כהערת שוליים, צויין כי חוק פיזור הכנסת אשר התפרק סמוך למועד זה, הביא להשפעה מינורית על העונש בפועל.

המקרה של ח"כ זועבי משקף את המתח הקבוע בין חופש הביטוי של נבחרים ציבוריים לדרישות האתיות הנובעות ממעמדם. בעוד שהכנסת והגופים הציבוריים רוצים להבטיח שמירה על כללי התנהגות מתאימים, סוגיות כגון אלו מציבות אתגרים משפטיים משמעותיים הנוגעים לזכויות בסיסיות של חופש דיבור והתנהלות פוליטית.