תקציר המקרה בג"ץ 63/17: עלאא יוסף שבראוי נגד מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ואחרים

במרכז הפרשה עומדת עתירתו של עלאא יוסף שבראוי בבג"ץ 63/17, בה התבקש צו על-תנאי להפסקת החלטות שקיבלו הערכאות הצבאיות, היפוך המציאות המשפטית שלו ושינוי סדרי הדיון שנקבעו בעניינו. בתיק זה הופיעו כמה ישיבות ודנו בו מספר שופטים מבית המשפט העליון.

עלאא יוסף שבראוי, שהוא העותר המרכזי בתיק זה, פנה בבקשה לבית המשפט העליון כדי שיבטל החלטות שניתנו על ידי הערכאות הצבאיות בעניינו. התיק כולל את מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, בית המשפט הצבאי לערעורים, ושירות הביטחון הכללי כמשיבים במשפט.

בפועל דן בית המשפט העליון בבקשות שונות אשר כללו, בין היתר:

• בקשה לשנות את שעת הדיון, שזכתה להסכמה מצד כל הצדדים המעורבים ועורכי דינם – עו"ד פנחס גורט מצד המשיבים ועו"ד אחמד ספייה מצד העותר.
• בקשה לפטור את העותר מהתייצבות לדיון מסוים שנקבע לתאריך 22.1.2017, אשר התקבלה אף היא על ידי השופט ס' ג'ובראן.

שופט בית המשפט העליון נ' הנדל אישר את בקשה לשינוי שעת הדיון, והבקשה על פטור מהתייצבות קיבלה תוקף בהחלטתו של השופט ס' ג'ובראן. הבקשה העיקרית לצו על-תנאי נדונה אף-היא בפני מספר שופטים, לרבות השופט ס' ג'ובראן, השופט נ' הנדל והשופט א' שהם. במהלך הדיונים הוגשה חומר חסוי על ידי המשיבים, אשר נבחן על ידי השופטים.

בסופו של דבר, נפסק כי אין מקום להתערב בהחלטות הערכאות הצבאיות, וכי החלטתן כדין וראויה להישאר כפי שהיא. העתירה נדחתה על הסף, בנימוק שלא נמצא בה צורך להתערבות שיפוטית מצד בית המשפט העליון.

חשוב לציין כי התיק נגע לשאלות רגישות הכוללות חומר חסוי שעמד בפני בית המשפט בלבד. הכותרים בתיק התמודדו עם בחינות משפטיות מורכבות הקשורות לביטחון המדינה ולזכויות האזרח, שסיפקו גילויים חדשים על הקשר בין מערכת המשפט למציאות הביטחונית באזור.

השפעת פסיקות בתיק זה ממשיכה להוות נושא לדיון ציבורי ומשפטי. היכולת של בתי המשפט לנייד בין דלתות סגורות לבין תיקים כלליים במסגרות משפטיות וביטחוניות מדגישה את האינטגרציה הייחודית שמאפיינת את מערכות המשפט והביטחון במרחב המסגרתית הנידון.