תקציר תיק בג"ץ 6213/14 - יעקב ארגמן נגד משטרת ישראל

מדובר במקרה שבו יעקב ארגמן, עתר לבית המשפט העליון נגד משטרת ישראל, בדרישה לתקן את העילה שבגינה נסגר תיק החקירה כנגדו. התיק נסגר לכתחילה מחוסר ראיות מספיקות, אולם ארגמן מבקש שהעילה תשונה להיעדר אשמה, עקב כך ששוטר שחזר מטענתו הראשונית.

תיק החקירה נפתח בפברואר 2010 בעקבות תלונות על מספר עבירות: תקיפת שוטר, איומים, והסגת גבול על מנת לעבור עבירה. לאחר בחינה חוזרת של האירוע, המשטרה תיקנה את הרישום לעבירה פחותה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בגלל שחזור השוטר מהטענה כי הותקף, ובשל חוסר הוכחות מספקות. עם זאת, אף על פי שהטענה לתקיפת שוטר הוסרה, התיק לא נסגר מסיבת "היעדר אשמה", אלא "חוסר ראיות מספיקות".

במסגרת העתירה, טען עו"ד משה מובשוביץ, המייצג את ארגמן, כי יש להתחשב בעובדה שהרשומה על תקיפת שוטר אינה מוצדקת, ועל כן יש לשנות את סיבת הסגירה להיעדר אשמה, על מנת להימנע מפגיעה בשמו הטוב של ארגמן.

המשטרה, שנציגה יונתן ציון-מוזס, השיבה לטענה בהדגשה כי גם אם הוסרה טענת התקיפה, לא ניתן להמיר את סיבת הסגירה מבלי נימוקים נוספים. כל זאת מתוך סדר דין פלילי כפי שדורש החוק.

השופטים, הכוללים את השופט חנן מלצר, השופט עוזי פוגלמן והשופטת ענת ברון, קיימו מספר דיונים וציינו את חשיבות בחינת התיק ובחינת הפעולות הקודמות שביצעה המשטרה. במאמץ למצוא את הפתרון הנכון, נדרשה המשטרה להגיש עדכונים והשלמות במקרה, שהובילו להמשך דיון וחידוד בגישה לעתירה.

בסופו של דבר, פסק הדין של השופטת ברון ציין כי אין שינוי בהנחיות פרקליטות המדינה באשר לתיקונים בזכויות משפטיות מסוג זה, ושהמבחנים שנקבעו אינם מחייבים שינוי במקרה הנוכחי. לכן, הוחלט לדחות את העתירה, אך הודגש שניתן לעותר להמשיך ולנסות בהליכי ערעור פנים-משטרתיים נוספים אם ירצה בכך.

תוצאות החלטה זו מדגישות את המורכבות המשפטית בחיוב הרישום הפלילי, והן מערבות בחינה דקדקנית של הדרישות החוקיות והתיקון האפשרי שמתבקש על ידי האזרחים שנפגעו לכאורה מהשימוש הלא הוגן בחוקים הללו.

• העתירה נמשכה במספר דיונים שנקבעו בין השנים 2014 ל-2016, והמעורבים התבקשו להגיש בקשות להארכות ודוחות משלימים.
• הערכאה נדרשה לנימוקים משפטיים ועמדת פרקליטות המדינה.
• העתירה נדחתה לבסוף, אולם העותר הוזמן לפנות להליכים פנים-משטרתיים נוספים באם יחפץ בכך.