תקציר תיק בג"ץ 6213/14: יעקב ארגמן נגד משטרת ישראל

בתיק זה יעקב ארגמן הגיש עתירה נגד משטרת ישראל בעקבות חקירה שנפתחה נגדו בשנת 2010 בגין עבירה של תקיפת שוטר, איומים והסגת גבול לשם ביצוע עבירה. התיק נסגר בשנת 2012 בטענה של חוסר ראיות מספיקות. עם זאת, ארגמן עתר לבית המשפט העליון בבקשה לתקן את עילת סגירת התיק מ"חוסר ראיות מספיקות" ל"העדר אשמה", כלומר, למחוק כל קישור לחשד או אשמה כלשהי.

העותר, יעקב ארגמן, טען כי מקור החקירה נעוץ בדברי שוטר שחזר בו מהצהרותיו הראשוניות, תיאור מקרה שלא שכנע את המשטרה להעמיד לדין פלילי את ארגמן. לפי העתירה, עילה זו משליכה באופן מהותי על שמו הטוב של העותר, ולכן היה צורך לשנות אותה להיעדר אשמה. המשטרה מצדה טענה כי חוסר הראיות מספיק לסגירת התיק ברמה זו.

במהלך הדיונים, נדרש בא-כוח המשיבה (המשטרה) להגיש תגובה מפורטת לגבי הנימוקים לבחירת עילת הסגירה הנקודה בבקשה המקורית, וכך נעשה. בנוסף, התבקש להגיש השלמות בנוגע לטיעונים שעלו בדיון ב-9 במרץ 2016. תגובת המשיבה הייתה נחוצה כדי להמשיך בטיפול בעתירה על פי החלטות המותב, שכלל את השופטים חנן מלצר, עוזי פוגלמן והילה ברון.

בעתירה עצמה לא התבקשה התנהלות ספציפית למדי מעבר לתיקון עילת סגירת התיק, והדגש ניתן על ההנחיה הכללית של פרקליט המדינה בנושא סגירת תיקים בעילות שונות, וההשפעה שיכולה להיות לתיקון הרישום על עתידו של ארגמן. למעשה, לא הובא טיעון מדוע צריך לסטות מהנחיה זו, ולכן נראה כי הפוקוס היה על המקרה הספציפי של ארגמן ולא על שינוי רחב של הנחיות המערכת.

• בפברואר 2010 נפתח תיק חקירה נגד יעקב ארגמן.
• במרץ 2012 נסגר התיק מחוסר ראיות מספיקות, אך ארגמן עתר לשינוי עילת הסגירה.
• הדיון בעתירה נמשך לפחות עד דצמבר 2016.
• בתי המשפט בחנו את טענות הצדדים, אך לא הוחלט על שינוי כולל של הנחיות בחוק.
• ההחלטה המרכזית הייתה לאשר את העתירה לפסק דין, כשדגש נמצא על דיוק עילות הסגירה.

התוצאה הסופית הייתה שהשופטת הילה ברון פסקה על תיקון הרישום בעקבות הודאות השוטר שחשדותיו לא היו מוצדקים. בית המשפט העליון מצא שהרישום בתיק דורש דיוק רב יותר כדי לשקף נאמנה את המציאות המוצגת בפניו, ולתת לעותר את ההכרה שהוא לא נאשם בפשע. ארגמן ראה בהליך המשפטי הזדמנות לנקות את שמו באופן רשמי ולהסיר מעליו כל כתם למשך העתיד.

המקרה של יעקב ארגמן משמש דוגמה כיצד החלטות על עילות סגירת תיקי חקירה צריכות לקבל משנה תוקף כאשר הן פוגעות באנשים שנמצא כי לא עשו עוול. פתרון סכסוכים מסוג זה יכול לתרום להצללת מערכת הצדק בשנים הבאות, במיוחד בהבטחה כי אזרחים מקבלי יחס משפטי נכון והוגן.