בג"ץ 6213/14: יעקב ארגמן נגד משטרת ישראל

בג"ץ 6213/14 נדון בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, כאשר יעקב ארגמן פנה נגד משטרת ישראל בבקשה לצו על תנאי. המחלוקת המרכזית בתיק נגעה לעילה בגין סגירת תיק חקירה שנפתח נגד העותר, יעקב ארגמן, בשל תקרית עם המשטרה שנגמרה בסגירת התיק מחוסר ראיות.

התיק נפתח במקור בפברואר 2010 בעקבות טענה שארגמן תקף שוטר ונמנע מהתנהגות חוקית במעמד התקרית. עם זאת, במהלך המשפט התברר שהראיון המקורי לא סיפק די ראיות לאשמה, ובמהלך הדיונים, השוטר חזר בו מטענותיו. בסופו של דבר, הוחלט לסגור את התיק מסיבת "חוסר ראיות מספיקות".

יעקב ארגמן לא הסתפק בהחלטה זו ודרש לשנות את עילת הסגירה מ"חוסר ראיות" ל"היעדר אשמה" בטענה שאין שום בסיס לחשד תקיפתו של השוטר. עורך דינו, משה מובשוביץ, הדגיש בדיונים את חשיבות הסרת הכתם הפלילי שהליך זה גרם לארגמן וביקש שבית המשפט יורה על שינוי העילה הרשמית של סגירת התיק בכדי להבטיח לארגמן זכויות של אדם חף מפשע ללא סייג.

בהחלטות נוספות במהלך הדיונים הופיעו תאריכים שונים בהם נדונו הבקשות השונות של הצדדים. ביניהן, התבקשה הארכה בתענה לתגובת משטרת ישראל, שגם היא יוצגה על ידי עורך דין מנוסה. דיונים חוזרים ונשנים ודברים נוספים הובאו בפני מותב בן שלושה שופטים, שכללו את השופט ח' מלצר, השופט ע' פוגלמן והשופטת ע' ברון.

• ביולי 2014 – העותר מבקש צו על תנאי.
• ספטמבר 2014 – נקבעה הגשת תגובה תוך 45 ימים.
• 2015 – התקבלה בקשה לתוספת מסמך ולשינוי עילה על ידי השופט נ' סולברג.
• מרץ 2016 – השמיעו טענותיהם של הצדדים ונקבע מסגרת זמן נוספת לתגובת ההגנה.
• אפריל 2016 – ניתנה הוראת המשך לפעולה במסגרת התיק.

כל אחד מהנוגעים בדבר השתדל להציג צדקתה דערך עצמאות החוק ויישומה באופן הרציונלי והמדויק ביותר מצידם, בעוד בית המשפט שוקל את הפרטים בהתאם לדין ולמסמכים המוצגים בפניו. הדיונים נמשכו פרקי זמן ארוכים עם הקפדה על הליכים משפטיים ראויים ומלווים בייעוץ משפטי מקיף עד לקבלת פסק הדין הסופי.

בית המשפט, לאחר ששקל את הטענות ואת הראיות שהובאו בפניו, לא שינה את עילת הסגירה ושמר על העילה המקורית של "חוסר ראיות", דבר שגרם לאכזבה מצידו של יעקב ארגמן שחש שזכויותיו לא הובטחו במלואן. השופטת ע' ברון חתמה את פסק הדין בהחלטתה הסופית לאור הראיות שהוכחו בדיונים והשפעתם על המשך ההליכים.