תקציר מקרה: עתירה בג"ץ 5928/16 זהבה גלאון ואחרות נגד אל"מ אייל קרים ואחרים

בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, עתרו חברות הכנסת לשעבר זהבה גלאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג כנגד ההחלטה למנות את אל"מ הרב אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי בצה"ל. המינוי עורר ויכוח ציבורי בעקבות התבטאויותיו הישנות של הרב קרים בנוגע לשירות נשים בצבא, מעמדם של בני מיעוטים והלכות בנוגע לבני זוג מאותו מין. בפרט, אמירה שנויה במחלוקת שלו נגעה לשאלה האם מותר לחיילים לאנוס נשים בתקופת לחימה, אמירה שנגדה מחו העותרות.

העתירה הוגשה על ידי עורכי הדין אורי קידר, עמרי כבירי ואורי כהנא בשמות העותרות, ובית המשפט בתחילה הורה על הגשת תגובת המשיבים לה עד סוף ספטמבר 2016. תגובה זו, שהוגשה בסופו של דבר בראשית אוקטובר, הבהירה כי הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, לא היה מודע לתוכן ההתבטאויות בזמן בחירתו של קרים לתפקיד, אך לאחר שיחה עם קרים, החליט לשמור על מיניו של זה לפי התכנון.

הראשים בדיון והחלטות בית המשפט

בראש ההליך ישב הרכב השופטים שכלל את הנשיאה מרים נאור, השופט סלים ג'ובראן והשופט ניל הנדל. במסגרת הדיונים בוצעו מספר החלטות על עתירות ביניים, כולל החלטות להארכת מועדים וקביעת דיונים דחופים בנוגע לבקשות להצטרפות להליך מצד גורמים נוספים.

ב-21 בנובמבר 2016, הוציא בית המשפט צו על תנאי שהקפיא את כניסת הרב קרים לתפקיד עד למתן החלטה מלאה, כדי להבטיח בחינה מדוקדקת של המצב לנוכח הסערה הציבורית שהתעוררה. בנוסף, בית המשפט ביקש מהמשיבים להגיש תגובה מפורטת על אשר יאפשר לו לקבוע האם יש מקום לפסול את המינוי המדובר.

נשיאת בית המשפט, מרים נאור, יחד עם השופטים ג'ובראן והנדל, בחנו את הטענות בקפידה והחלטתם הסופית ניתנה ב-28 בנובמבר 2016. בהחלטה כאן, השופטת נאור כתבה כי ההסברים שסיפק הרב קרים במהלך הדיונים והבדיקות שנעשו הבהירו את עמדתו ותרמו להחלטה לסיים את ההליך תוך הכרה בצורך להמשיך ולתת הזדמנות שווה לכל מינוי בכיר בצבא, לרבות היבטים של יחסי צבא-חברה שנדונו בעקבות העתירה.

סיכום הנושא והחלטה סופית

לאחר בחינה מדוקדקת, החליט בית המשפט העליון להכשיר את מינויו של הרב אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי. היה זה תהליך שבו בית המשפט הדגיש את הצורך בשקיפות וגילוי מלא של ההיבטים המוסריים של מינויי בכירים, ובחן האם יש בהם כדי לפגוע באמינות וביכולת הפיקוד בצה"ל.

השופטים קבעו כי אף שהתבטאויותיו של קרים היו בעייתיות והעלו שאלות מוסריות כבדות, אין בהן כדי לפסול את מינויו מבחינה חוקית, בפרט כשאלו התבטאויות מהעבר שהוסברו והותקנו במסגרת הדיאלוג עם מוסדות הצבא והעותרות.

בסיום, הכיר בית המשפט בצורך לעקוב אחרי יישומו של המינוי והמליץ על המשך דיאלוג בין צה"ל והחברה האזרחית כדי להבטיח את מעמדו של צה"ל כגוף שוויוני, מכבד ומוסרי.