תקציר פסק הדין

תקציר מקרה בג"ץ 5928/16: מינוי הרב הצבאי הראשי

בג"ץ 5928/16 מתרכז בעתירה של זהבה גלאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג נגד מינויו של אל"מ אייל קרים כרב הצבאי הראשי. העתירה נבעה מפרסום תשובות שנתן אל"מ קרים באתר אינטרנט לפני כמה שנים, שגרמו לתגובות ציבוריות נוקבות והעלו שאלות אודות התאמתו לתפקיד.

המינוי הוכרז על ידי הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, ב-11 ביולי 2016. לאחר פרסום המינוי, התעוררה סערה תקשורתית בשל כמה אמירות עבר של אל"מ קרים, שדנו בעניינים כמו שירות נשים בצבא, יחסי הלכה ומדינה, ובמיוחד תשובה קיצונית שעסקה באונס נשים במלחמה.

העתירה בבית המשפט העליון נשפטה על ידי הרכב שכלל את הנשיאה מ' נאור, השופט ס' ג'ובראן והשופט נ' הנדל. הדעות בעניין זה היו מגוונות, עם תביעות לנקוט פעולה משפטית נגד המינוי ומנגד הגנה על זכות הרמטכ"ל להחליט על מינויו.

בתחילה, הוחלט לתת צו על תנאי המונע את כניסתו של אל"מ קרים לתפקיד עד לקבלת תגובת הצדדים. הצו הוצא ב-21 בנובמבר 2016. העתירה גרמה לדיון סביב המפתח הערכי של המערכת הביטחונית והצורך בשקיפות והתאמה של בעלי תפקידים רגישים בתחום הצבאי לסטנדרטים מוסריים עכשוויים.

  • מצד העותרות היו מעורבים עורך דין אורי קידר ועורכי דין נוספים שייצגו את הנשים האמורות. המייצגת של המשיבים, בהם אל"מ קרים והצדדים הממסדיים, הייתה עו"ד מיכל צוק-שפיר.
  • העתירה דנה במתח בין צדדים מדיניים, צבאיים ודתיים, והאופן בו ניתן למצוא את האיזון בין שיקולים בטחוניים להיבטים מוסריים.

לאחר מספר התכנסויות, פורסמו החלטות שונות בהן דחו את בקשתו של הרב הראשי לישראל להצטרף כמשיב לעתירה, והוספיה להבטיח שהמשיבים יספקו את עמדתם במועדים שנקבעו על ידי בית המשפט.

פסק הדין הסופי יצא ב-28 בנובמבר 2016 ובו דחה בית המשפט את הבקשה לפסול את מינויו של אל"מ קרים, בעקבות שיחה שנערכה בין הרמטכ"ל למשיב והבהרה מצד אל"מ קרים כי דבריו הובנו שלא כראוי. כל שלושת השופטים, וביניהם הנשיאה מ' נאור, השופט ס' ג'ובראן והשופט נ' הנדל, הסכימו פה אחד כי המינוי יבוצע כסדרו.

המקרה עורר דיון ער ומותח בציבור ובתקשורת, והעלה לשיח הציבורי את חשיבות בדיקת ההיסטוריה הציבורית והאמירות הפומביות של מועמדים לתפקידים בכירים, במיוחד אלו שמוצבים בעמדות לשפיעה על מדיניות בטחונית וציבורית רחבת היקף.

לקריאת פסק-דין לחץ כאן
בג"צ 5928/16 – זהבה גלאון נ' אל"מ אייל קרים
בגץ
5928/16
בית המשפט:
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
תאריך:
28-11-2016
מאת:
מערכת אתר Judgments.org.il
עותרי/מבקשים:
  1. זהבה גלאון (באמצעות עו"ד אורי קידר; עו"ד בועז גדות; עו"ד אורי כהנא)
  2. מיכל רוזין
  3. תמר זנדברג
בפני השופטים:
  1. מ' נאור (נשיא)
  2. ס' ג'ובראן (שופט)
  3. נ' הנדל (שופט)
פסק-דין
נושאים:

מנהלי - צבא וביטחון

var MareMakom = "בגצ 5928/16 - זהבה גלאון נ' אלמ אייל קרים, תק-על 2016(4), 7312(28/11/2016) "; p.IDHidden{display:none;}

1

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

לפני:

כבוד הנשיאה מ' נאור

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט נ' הנדל

העותרות:

1. זהבה גלאון

2. מיכל רוזין

3. תמר זנדברג

נ ג ד

המשיבים:

1. אל"מ אייל קרים

2. הרמטכ"ל

3. שר הביטחון

4. משרד הביטחון

5. היועץ המשפטי לממשלה

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

כ' בחשון התשע"ז

(21.11.2016)

בשם העותרות:

עו"ד אורי קידר; עו"ד בועז גדות; עו"ד אורי כהנא

בשם המשיבים:

עו"ד מיכל צוק-שפיר

פסק-דין

הנשיאה מ' נאור:

1. ביום 11.7.2016 החליט ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי איזנקוט (המשיב 2, להלן: הרמטכ"ל), למנות את המשיב 1, אל"מ הרב אייל קרים (להלן: המשיב) לתפקיד הרב הצבאי הראשי. משנודע דבר המינוי החלו להתפרסם בכלי התקשורת תשובות שונות שניתנו על ידי המשיב לפני למעלה מעשור שנים באתר האינטרנט "כיפה". התשובות עסקו בין השאר בסוגיות הנוגעות לשירותם הצבאי של נשים, למעמדם של בני מיעוטים בצבא ולהתייחסות ההלכתית לבני זוג מאותו מין. תשובה נוספת עסקה בשאלה אם מותר לחיילי צה"ל בימינו לאנוס נשים בתקופת לחימה.

2

2. חלק מתשובותיו של המשיב עוררו סערה ציבורית. הרמטכ"ל, אשר לא היה ער לתשובות בעת ההחלטה על המינוי, החליט לבחון את המינוי מחדש. בעקבות שיחה שנערכה בין הרמטכ"ל לבין המשיב החליט הרמטכ"ל ביום 14.7.2016 שלא לשנות מהחלטתו המקורית ולאשרר את המינוי. בהמשך לכך אושר המינוי על ידי המשיב 3, שר הביטחון.

3. העתירה שלפנינו הופנתה נגד מינויו של המשיב לתפקיד הרב הצבאי הראשי. בתגובתם המקדמית של המשיבים לעתירה לא הייתה התייחסות קונקרטית לטענות שהועלו נגד המינוי. ביום 21.11.2016 קיימנו דיון בעתירה ובתום הדיון ניתן צו-על-תנאי. בנוסף הורינו על צו ביניים המונע את כניסתו של המשיב לתפקיד הרב הצבאי הראשי עד למתן החלטה אחרת של בית משפט זה.

4. לכתב התשובה מטעם המשיבים שהוגש ביום 23.11.2016 צורף תצהירו של המשיב. את תצהירו פתח המשיב בדברים הבאים:

"במקומות שונים בתלמוד, העידו על עצמם גדולי חכמינו ז"ל: 'דברים שאמרתי לפניכם - טעות הם בידי'. כל רב, מחנך או איש ציבור נדרש להיות בעל יכולת לחזור בו, ולהודות בטעות ובשגיאה. אף אני אינני נרתע לומר טעיתי: טעיתי בכך שהשבתי בקצרה ובתמצית על שאלות מורכבות, שיש בהן יותר מעמדה הלכתית אחת; וטעיתי בכך שלעיתים לא ניסחתי את דבריי באופן מדויק, והיו מי שנפגעו מהם. על פגיעה זו כבר כתבתי ואמרתי שהנני מתנצל בפה מלא."

בהמשך לדברים האמורים הוסיף המשיב והתייחס באופן פרטני ומנומק לכל אחת מהתשובות שעמדו בבסיס העתירה והבהיר את דבריו. הוא חתם את התצהיר באלו הדברים:

"עם בחירתי לתפקיד הרב הראשי לצה"ל, עלתה לנגד עיניי דמותו הייחודית של הרב הראשי הצבאי הראשון, האלוף הרב שלמה גורן זצ"ל. ספר היסוד בהלכות צבא הוא הספר 'משיב מלחמה', פרי עטו של הרב גורן. את שלושת הכרכים של 'משיב מלחמה' פותח הרב גורן בדברים הבאים:

'אין ספק שחיי האדם הם הערך העליון בתורת ישראל בהלכה, ולפי מוסר הנביאים, והמדובר לא רק בחיי ישראל אלא בחיי כל אדם שנברא בצלם א-לוהים... התכלית הסופית היא האחווה של כלל האנושות'.

3

כך כתב הרב גורן, ואף אני הולך בעקבותיו ולרוחו.

זוהי עמדתי והשקפתי - יש לנהוג כלפי כל אדם באשר הוא אדם באופן שוויוני, מכבד ומקרב, ללא קשר לדתו, מוצאו, מינו או נטייתו המינית."

[ההדגשה במקור - מ' נ'].

5. ביום 24.11.2016 קבעתי כי על העותרות להתייחס לאמור בתצהיר ובכתב התשובה מטעם המשיבים. בהודעתן מיום 27.11.2016 ציינו העותרות, בין היתר, כי הן "מברכות על הדברים הברורים שנכתבו ועל המסר הערכי החשוב לכלל חיילי וחיילות צה"ל". אשר על כן ציינו העותרות - ובצדק ציינו זאת - כי הן סבורות שהעתירה השיגה את מטרתה וכי בנסיבות אלה הן לא יעמדו על המשך בירור ההליך.

6. אף אנו סבורים כי אין עוד מקום להמשך הדיון בעתירה זו לאור האמור בתצהירו המפורט של המשיב. חבל שדבריו הברורים של המשיב בתצהירו לא קיבלו את ביטויים קודם לכן, בין במסמכים השונים שצורפו לכתב התשובה, בין בדרך של תיאור השיחה שהתקיימה בין הרמטכ"ל לבין המשיב, ובין באמצעות תצהיר מפורט שהיה מוגש טרם הוצאת הצו-על-תנאי. ואולם מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. דבריו הברורים של המשיב בתצהיר שהוגש לאחר הוצאת הצו-על-תנאי עולים בקנה אחד עם ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

7. סיכומו של דבר - העתירה נמחקת. הדיון הקבוע ליום 1.12.2016 מבוטל. צו הביניים מיום 21.11.2016 מבוטל אף הוא.

לא נותר לנו אלא לאחל לאל"מ הרב אייל קרים הצלחה רבה במילוי תפקידו החשוב, לתפארת צה"ל ולתפארת מדינת ישראל.

ה נ ש י א ה

השופט ס' ג'ובראן:

4

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט נ' הנדל:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינה של הנשיאה מ' נאור.

ניתן היום, ‏כ"ז בחשון התשע"ז (‏28.11.2016).

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16059280_C07.doc דז

ייצוא ל־PDF

    זקוקים לייעוץ משפטי דחוף מעורך דין מומחה בנושא זה?


    זמינות 24 שעות ביממה למקרי חירום | השאירו פרטים לחזרה:




    בקשה להסרת מסמך

    בג"צ 5928/16 – זהבה גלאון נ' אל"מ אייל קרים


      בעל דין בהליך דנן המעוניין להסיר פסק דין ו/או החלטה ממאגר האתר, יכול לבקש לעשות כן בהתאם לתקנון האתר באמצעות טופס הפנייה הבא.


      מובהר בזאת, כי כל בקשת הסרה, כאמור, תיבחן לגופה ותיעשה בכפוף לשיקול דעתם הבלעדית של מנהלי האתר, בין היתר בהתחשב בחשיבותו המשפטית של המידע אשר הסרתו מבוקשת.


      להסרה מיידית של פסק דין ו/או החלטה שלגביו קיים צו איסור פרסום, אנא ציינו זאת בפנייתכם וצרפו העתק מן הצו כתנאי להסרתו.






      כתבות ומאמרים מקצועיים בתחום המשפט

      נדחתה בקשת אישה לבטל הסכם גירושין שנחתם ימים ספורים קודם: "לא הוכחה כפייה, מדובר בהסכם סביר בנסיבות"

      נדחתה בקשת אישה לבטל הסכם גירושין שנחתם ימים ספורים קודם: "לא הוכחה כפייה, מדובר בהסכם סביר בנסיבות"

      בית המשפט לענייני משפחה במחוז המרכז דחה לאחרונה תביעה של אישה שביקשה לבטל הסכם גירושין ימים ספורים לאחר שאושר. האישה טענה כי חתמה מתוך לחץ...

      למרות שהיא פתחה את תיק הגירושין: בית הדין הרבני הגדול חייב כתובה של 600 אלף שקל בשל קביעת אלימות קשה

      למרות שהיא פתחה את תיק הגירושין: בית הדין הרבני הגדול חייב כתובה של 600 אלף שקל בשל קביעת אלימות קשה

      בית הדין הרבני הגדול קיבל לאחרונה ערעור של אישה והורה לחייב את בעלה לשעבר בתשלום כתובה על סך 600 אלף שקל. בכך ביטל ההרכב את...

      טען לאיומים וחשיפת קשר מחוץ לנישואין – אך הסכם הגירושין נשאר בתוקף

      טען לאיומים וחשיפת קשר מחוץ לנישואין – אך הסכם הגירושין נשאר בתוקף

      בית משפט למשפחה במרכז הארץ דחה לאחרונה תביעה של בעל לביטול הסכם "שלום בית ולחילופין גירושין" שאושר כשנה קודם לכן. הבעל טען כי חתם על...

      בית המשפט: רשות מקומית לא הוכיחה המצאה כדין – דרישת תשלום בת שני עשורים בוטלה

      בית המשפט: רשות מקומית לא הוכיחה המצאה כדין – דרישת תשלום בת שני עשורים בוטלה

      פסק דין שניתן לאחרונה מאיר באור חדש את האיזון בין סמכויות הגבייה של רשויות מקומיות לבין זכויות התושבים להליך הוגן. בית משפט אזורי קיבל תביעה...

      הגוף בעיר האירוח, הכתובת בעיר הגבול: בני זוג אילצו את המדינה להכיר במעמד פינוי

      הגוף בעיר האירוח, הכתובת בעיר הגבול: בני זוג אילצו את המדינה להכיר במעמד פינוי

      בני זוג, הורים לשלושה, הצליחו לחייב את המדינה להכיר בכתובת מגוריהם בעיר גבול בצפון לצורך קבלת מעמד של מפונים, אף שאינם מתגוררים שם בפועל בימי...

      זמני שהות חוצי גבולות: בית המשפט התיר לאם לצאת עם בתה לפוסט‑דוקטורט בחו"ל בכפוף להסדרי קשר הדוקים

      זמני שהות חוצי גבולות: בית המשפט התיר לאם לצאת עם בתה לפוסט‑דוקטורט בחו"ל בכפוף להסדרי קשר הדוקים

      היתר ליציאה זמנית מן הארץ עם קטינה: שיקולי טובת הילדה והסדרי קשר חוצי גבולותבית המשפט לענייני משפחה במחוז המרכז קיבל לאחרונה תביעה של אם גרושה...