תקציר על בג"ץ 5928/16 - פרשת מינוי הרב הצבאי הראשי

התיק בבג"ץ 5928/16 עסק במינוי אל"מ אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי. המינוי עורר מחלוקת ציבורית בעקבות תשובות שנתן קרים שנים קודם לכן בנושאים רגישים כמו שירות נשים בצה"ל, התייחסות לבני מיעוטים ולהומוסקסואלים, ואף טענות לפיהן הוא הוביל גישה המאפשרת, לכאורה, אונס נשים בתקופת לחימה.

העותרים, ובראשם זהבה גלאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג, כולן חברות כנסת לשעבר, ביקשו מבית המשפט להוציא צו על תנאי נגד מינויו עדי לקבלת תשובות מתאימות מהמשיבים. בעקבות העתירה, קיבל בג"ץ צו ביניים המונע את כניסתו של אל"מ קרים לתפקיד עד להסכמה אחרת מבית המשפט.

תשובות המשיבים, בהם ראש המטה הכללי (הרמטכ"ל) גדי איזנקוט ושאר חברי המערכת הביטחונית, כללו את עו"ד מיכל צוק-שפיר כנציגה. התגובות פירטו כי המידע על תשובות אלו לא היה ידוע לרמטכ"ל קודם למינוי, ולכן הוחלט תחילה לבחון מחדש את המינוי. לאחר בדיקה נוספת ושיחה אישית עם אל"מ קרים, הוחלט להמשיך בתוכנית המינוי, בטענה כי קרים התנצל על הדברים ונראה כי הם לא משקפים את עמדותיו כיום.

ההליך חייב את המשיבים להגיש את עמדותיהם בנוגע למינוי עד למועדים שונים שהוגדרו בהחלטות השיפוטיות. למרות ההתנגדות הראשונית והסערה הציבורית שנוצרה, החליט בית המשפט לקבל את עמדת הרמטכ"ל ומשרד הביטחון ולאפשר את המינוי, תוך שמירה ולאחר בחינה קפדנית של הליך המינוי עצמו.

• העותרים כללו דמויות ציבוריות ידועות אשר חתרו להגינות מול עקרונות שוויון וכבוד האשה בקבלה לצה"ל.
• המינוי עורר דיון מוסרי וחברתי רחב במדינת ישראל, עקב שאלות על ערכים בסיסיים בצה"ל.
• החלטת בית המשפט לוותה בפיקוח תוך מתן תשומת לב לנושא חשוב זה ותוך אינטראקציה עם כלל הגורמים המעורבים בכירים בצמרת הצה"לית והממשלית הישראלית.

התוצאה הסופית התקבלה ברוח מתמשכת של בדיקה ציבורית ושיפוי על ניהול המערכת המשפטית והחקירותיות בצה"ל, תוך שמירה על תקנים מחמירים ובדיקות ערכי הקוד האתי של צה"ל. עם סיום הליך זה, בית המשפט העליון הדגיש את החשיבות של שקיפות והתמודדות עם האתגרים הערכיים שעולים בעקבות מינויי בכירים בצה"ל במצבים דומים בעתיד.