תקציר תיק בג"ץ 5746/20

בבית המשפט העליון התנהלו מספר דיונים בנוגע לעתירה שהגישו ארבעה ארגונים חברתיים, שהם: האגודה לזכויות האזרח בישראל, עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, רופאים לזכויות אדם - ישראל, ופרטיות ישראל. העתירה הופנתה נגד חמישה יישויות ממשלתיות: הכנסת, הממשלה, שירות הביטחון הכללי, משרד הבריאות, והרשות להגנת הפרטיות.

העתירה עסקה בסוגייה שהעלתה מחלוקת רחבה: השימוש בטכנולוגיות מתקדמות על ידי שירות הביטחון הכללי למעקב אחרי אנשים שנחשפו לנגיף הקורונה, במטרה לצמצם את התפשטות הנגיף. התחלה של תהליך זה נעשתה בשלב ראשוני של התפרצות הקורונה, אך היה צורך לעגן אותו בחוק רשמי וקבוע.

בין הצדדים היו חילוקי דעות בנוגע לשאלות של פרטיות, חופש הפרט, וזכויות אזרחיות מול הצורך הבריאותי הלאומי. העותרים ראו בפעולה זו פלישה לפרטיות ופגיעה בזכויות האזרחיות, בעוד שהמשיבים טענו כי מדובר בצורך חיוני לשמירה על בריאות הציבור.

במהלך ההליכים, העותרים ביקשו לערוך תיקונים וכן קיבלו אישור להגיש תגובות נוספות בהתייחסות לטענות המשיבים בנוגע לניצול המיצוי ההליכים והבשלות של המקרה.

• בתאריך 17.8.2020, הורה השופט על הגשת תגובה מקדמית של המשיבים תוך 60 יום.
• בתאריך 18.8.2020, הוכרז על צורך בתגובה מצד המשיבים לדרישת עיון חוזר מטעם העותרים עד 20.8.2020.
• בתאריך 23.8.2020, ניתנה החלטה נוספת בה תוגש תגובת המשיבים עד ליום 25.8.2020.
• בתאריך 30.8.2020, נדחתה העתירה על הסף מחוסר מיצוי הליכים, אך לא ניתנה הוראה להוצאות.
• בתום הדיונים השונים, הובהר כי החוק שנדרש לעגן היה הכרחי אך צריך להישמר איזון בין זכויות הפרט לבין השמירה על בריאות הציבור.

לסיכום, המחלוקת הייתה סביב האופן בו צריכות להיות מיושמות טכנולוגיות כאלה תוך שמירה על ערך פרטיות האדם. העותרים קראו ליתר שקיפות והגבלות ברורות יותר, בעוד שהמדינה הדגישה את החשיבות של הטכנולוגיה בהתמודדות עם מגיפות עתידיות. ניכר כי המתח בין זכויות פרטיות לבין אמצעי ביטחון ובריאות עומד במרכז הדיונים המשפטיים במדינה.