תקציר תיק בג"ץ 5722/12: אסעד אבו גוש והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נגד היועץ המשפטי לממשלה ואח'

זהו תקציר של פרשה משפטית שהחלה בעקבות טענות של אסעד אבו גוש, תושב שכם, והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, אשר עתרו לבג"ץ כנגד היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה וחוקרי שירות הביטחון הכללי. העותרים טוענים כי במהלך חקירתו של אסעד אבו גוש בשנת 2007, הופעלו נגדו עינויים קשים ואלימות מרובה על ידי חוקרי השב"כ.

העתירה נפתחה בבקשה לצו על תנאי שתורה למחלקה לחקירות שוטרים לפתוח בחקירה פלילית כנגד החוקרים האמורים, ואף להעמידם לדין. העותרים מבקשים כי חקירה זו תיערך בשל הטענות לשימוש באמצעים לא חוקיים בחקירות, בטענה שהדברים עומדים בניגוד לחוקי המדינה והמשפט הבינלאומיים האוסרים על עינויים.

בתביעה, התעכבו התדיינויות רבות שכללו בקשות לשינויים בהרכב השופטים, הארכות מועד והגשת חוות דעת שונות אשר תומכות בטענות העותרים. הצדדים המעורבים כללו את אסעד אבו גוש עצמו המיוצג על ידי עורכי דין מטעם הוועד הציבורי, ומהצד השני את היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה אשר יוצגו גם הם על ידי פרקליטים שונים.

במהלך הדיונים, ציין בית המשפט את הצורך בבדיקה נוספת ובלתי תלויה של הטענות על ידי המבת"ן בפרקליטות המדינה, גוף האחראי לבדיקה וטיפול בטענות נגד התנהלות חוקרי השב"כ. הדיונים נמשכו בפורומים שונים, וכללו דיונים על קביעת עובדות, בחינת המסמכים והראיות שהוצגו בדיון המוסמך.

בין השופטים שהשתתפו בדיונים היו כבוד הנשיאה מרים נאור, המשנה לנשיא חנן מלצר, והשופט אורי שהם. השתתפותם של שופטים אלו הייתה חיונית להבטחת הליך שיפוטי הוגן ובלתי מוטה, במיוחד לאור התחושות הקשות שהעלו הצדדים.

• זמן ניכר מהדיון הוקצה לבחינת סוגיות של מנהל תקין, סמכות מנהלית, מידתיות וסבירות הפעולות שננקטו.
• במהלך ההליכים התקבלה תשובה שלילית לבקשות לצירוף חוות דעת של מומחים ישראליים בטענה שאלו נושאים משפטיים ברורים שאין מקום למומחים חיצוניים לדון בהם.

בשנת 2017, ולאחר דיונים מרובים, החליט בית המשפט לדחות את העתירה, בכפוף להחלטות ובהנחיות שניתנו במהלכה, תוך שהוא מותיר את צו איסור הפרסום על הידיעות שנמסרו לו בעניין חקירת השב"כ ודוחות הפורנזיים.

לפיכך, התיק מדגים את הקושי המורכב בטיפול משפטי בעניינים רגישים, את המשמעות של שקיפות וחקירה בלתי תלויה ואת הצורך בהליכי הבטחת זכויות אדם אל מול מדיניות של בטחון המדינה.