ח"כ דני דנון נ' פרקליטות המדינה ואח'

במקרה המדובר, חבר הכנסת דני דנון עתר לבג"ץ נגד מספר גופים ממשלתיים, בהם פרקליטות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, משטרת ישראל, וחברת הכנסת חנין זועבי. מטרת העתירה הייתה להוציא צו על-תנאי נגד הצדדים הנ"ל.

העתירה נדונה בבית המשפט העליון במספר מועדים, כשכל מועד נועד לדון בבקשות שונות הנוגעות להארכת מועדי הגשה, שינוי מועדי דיון, ותגובות הצדדים.

• ב-28 אוגוסט 2014, ניתנה החלטה על ידי השופט ס' ג'ובראן להתייחסות המשיבים לעתירה תוך 45 ימים. עו"ד תומר רייף ותום אפלשטיין ייצגו את העותר.
• ב-2 נובמבר 2014, ניתן האישור לבקשה לשינוי מועד הגשה, שנעשתה עוד בסוף חודש אוקטובר.
• ב-25 נובמבר 2014, ניתן אישור כי העתירה תדון בפני הרכב שופטים, מה שמצביע על רצינות הנושא וחיוניות התייחסות מורחבת.
• ב-15 פברואר 2015, הוגשה בקשה לצרף פרוטוקול על ידי העותר, שהתקבלה גם היא על ידי השופט ס' ג'ובראן.
• ב-31 מאי 2015, נדחתה בקשת העותר לשינוי מועד הדיון שנקבע, תוך שהשופט א' רובינשטיין מציין כי לא נמסרו אילוצים משכנעים לשינוי, אך הוצעה אפשרות גמישות בשעת הדיון.
• ב-2 יוני 2015, ניתן אישור למחיקת העתירה בהסכמה ללא צו להוצאות על ידי השופט רובינשטיין, המסיים את ההליך.

העתירה של ח"כ דני דנון נראית בתחילתה כהליך המורכב מסוגיות משפטיות ולוגיסטיות שונות, בהן צד אחד מבקש ללחוץ על גופים ממשלתיים לתת תשובות ברורות לסוגיות המשפטיות שהציב. במהלך הדרך נפגשו שני הצדדים במספר פגישות בבית המשפט כדי לברר את דרישות המסגרת ולהטות את ההליך המשפטי בקווים שעליהם הוסכם מראש.

תהליך זה נהיה למעין משחק התשה מסוים, בו כל צעד טקטי נבדק לעומק לפני שהוא מוצא אותו לפועל. בסופו של עניין, העתירה נמחקה בהסכמה מצדדים ללא צו הוצאות, מה שמראה כי ככל הנראה הצדדים הגיעו להבנה רוחבית יותר, מחוץ לכותלי בית המשפט.