תיק בג"ץ 5258/17: פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

במקרה זה, פלוני פנה לבית המשפט העליון בבקשת סיוע מהמוסד לביטוח לאומי. מדובר בעתירה למתן צו על תנאי, שבה העותר טען לפגיעה קשה שחווה, הן במישור האישי והן בציבורי, וביקש להעניק לו פיצויים בגין פעולות שנעשו נגדו.

בתחילת ההליכים, הוגשה בקשה לקביעת מועד דיון על ידי העותר, ונתקבלה החלטה כי המוסד לביטוח לאומי יגיש תגובה מקדמית בתוך 90 ימים. תגובה זו הייתה הכרחית לקביעת ההמשך, ולאחר מספר בקשות להארכת מועדים מצד המשיב, נקבע דיון להמשך דיון במעמד הרכב שופטים בבית המשפט העליון.

לאורך ההליך הוגשו מספר בקשות להארכת מועדים מצד המוסד לביטוח לאומי, מה שהעיד על מורכבות העניין והצורך בבחינה מעמיקה של המקרה. בצו על תנאי הנדרש, נתבקשו שופטי בית המשפט לבדוק כיצד המדינה והמוסד לביטוח לאומי יכולים לסייע לעותר.

בית המשפט, המורכב מהשופטת ד' ברק-ארז והשופטים ג' קרא וא' שטיין, ביקש מהמדינה לבדוק את האפשרויות השונות של סיוע לעותר. אף על פי שנמצא כי המקרה איננו עומד בקריטריונים לפיצוי לנפגעי פעולות איבה, המדינה הודיעה לבית המשפט על האפשרות לתמוך בעותר באמצעות טיפול במרכז סיוע לנפגעי חרדה.

בסופו של דבר, העתירה נדחתה אך לא בלי הבהרה לכך שבית המשפט מצפה מהמוסד לביטוח לאומי לבחון אפשרויות סיוע במסגרת החוק ובמיוחד לנוכח הנסיבות האישיות של העותר. כמו כן, צויין כי המוסד לביטוח לאומי יאפשר לעותר להגיש תביעה לקבלת נכות כללית שתתבסס על מצבו העדכני.

העותר יוצג על ידי עו"ד מוחמד גאלב יחיא, והמשיב, המוסד לביטוח לאומי, יוצג בתחילה על ידי עו"ד רועי שויקה ובהמשך עו"ד הדס ערן.

בהליך זה ניתן להבחין במורכבות הבירוקרטית ובדיונים הרבים הנדרשים לשם בחינת האפשרויות לסיוע לאדם במצוקה, גם כאשר העניין חורג מהקריטריונים המוסדרים על פי חוק. התיק מעיד על חשיבותה של הגישה ההוליסטית והמשקל שניתן לנסיבות האישיות של כל עותר, למרות המסגרת הנוקשה של החוקים והקריטריונים הקיימים.

לסיכום, למרות דחיית העתירה מצד בית המשפט העליון, הייתה כאן קריאה למוסדות המדינה לבחון את הדרכים בהן ניתן לסייע לאנשים הנמצאים במצבי מצוקה בלתי סטנדרטיים ולהשתמש באמצעים שפנים משורת הדין על מנת לכלול את אלה שזקוקים לכך, גם אם אינם עומדים בקריטריונים המדויקים של מערכות הרווחה הציבוריות.