תקציר מקרה: בג"ץ 5258/17 - פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

התיק שבקריאה עוסק בעתירה שהוגשה על ידי אדם המתמודד עם מצוקה כלשהי נגד המוסד לביטוח לאומי, כאשר הוא חש שהזכויות שלו נפגעו בצורה משמעותית. המקרה הגיע לדיון בבג"ץ, משמע בית המשפט העליון, המושג החלטותיו מהוות תקדים בפסיקות עתידיות.

בתיק זה, בתאריך 31.12.2017, נקבע שיש לדון בבקשה של העותר לקביעת מועד לדיון על ידי השופט ע' פוגלמן. זה היה שלב התחלתי שבו ההליך עדיין היה פתוח לשיפורי מתן תשובה מהמשיב.

ב-23.10.2019, התקיים דיון נוסף, כאשר השופטים ד' ברק-ארז, ג' קרא וד' מינץ היו אחראים על ההחלטה. בפסק-דין זה, בית המשפט נקט בגישה אמפאתית כלפי העותר ומתאר את המקרה ככזה שבו קיימת פגיעה קשה במישור אישי וציבורי. אף על פי זאת, נקבע כי אין לעותר זכות לפיצויים לפי התקנות הקבועות בישראל, מה שלא סיפק את המענה המלא למטרותיה של העתירה.

עם זאת, המדינה הוערכה על כך שהיא פתוחה לכמה אפשרויות פעולה אחרות, כאשר הוצע לעותר להגיש תביעה על נכות כללית בהתאם לנתוניו העדכניים, וכן לפנות לקבלת טיפול במרכז סיוע לנפגעי חרדה.

• ההחלטה לא אפשרה קבלת פיצויים ישירים על הפגיעה.
• הוצע לעותר לקבל הכרה כסובל מנכות כללית.
• צוין שייתכן פנייה למרכזים לסיוע נפשי כדי לקבל עזרה.

בשלבים שונים בתיק, הוגשו מספר בקשות להארכת מועד מצד המשיב, מה שמעיד על תהליכים מורכבים כאשר שני הצדדים נדרשים להגיש ולעדכן את עמדותיהם כל הזמן.

ההקלה על העותר נסובה בעיקר סביב הרצון לעזור בתחום שנמצא בו קושי רב, ללא הכרה ישירה בכך פנימה בתוך הקווים של דיני הביטוח הלאומי. המוסד ראה נכונות לאפשר לעותר לגשת למוסדות סיוע חיצוניים בצדו של התהליך המשפטי, תוך עמידה ברקע תקנות המוסד.

בסיכום, למרות שנדחתה העתירה ישנו דגש על כך שהמדינה והמוסד צריכים לעשות מעל ומעבר להבטיח שהעותר יקבל את כל התמיכה האפשרית, גם אם לא בדרך של פיצויים כספיים ישירים. הדבר מציב אתגרים עתידיים הן לעותר והן לגורמים הממונים על הפעלת ההליכים והתקנות בהמשך.