סיכום התיק: בג"ץ 5228/14 - בצלם נ' רשות השידור

הסיפור מתחיל כשבצלם, מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, פנה לבית המשפט העליון בבג"ץ נגד רשות השידור וגורמים נוספים. בצלם ביקש לשדר תשדיר רדיו המונה שמות של ילדים פלסטינים שנהרגו במהלך מבצע "צוק איתן", ובמפורש ניסה להעלות את המודעות לפגיעה בילדים במבצע זה. התשדיר כלל רשימה של שמות ילדים והיה אמור להתפרסם ברדיו הישראלי.

מהצד השני, רשות השידור, יחד עם מנכ"ל הרשות וועדת הערר, גרסה כי התשדיר הוא פוליטי ואידיאולוגי ולכן אינו מתאים לשידור ברדיו הממלכתי, לפי כללי רשות השידור המתייחסים לשידורי פרסומת והודעות ברדיו. הם הסבירו שהמידע בפרסומת הכיל חלק מהוויכוח הציבורי הפוליטי ולכן דחתה את בקשת בצלם לשידור התשדיר.

במהלך הדיונים המשפטיים, נשמעו טיעוני הצדדים בבית המשפט העליון בפורום של שופטים, ביניהם השופט א' רובינשטיין והשופט נ' הנדל. בכל הדיונים השתתפו עורכי דין מצד בצלם ועורכי דין מטעם המשיבים שכללו את רשות השידור והיועץ המשפטי לממשלה.

בהיבט המשפטי, הדיון התמקד בשאלה האם ההחלטה שלא לשדר את התשדיר נחשבת להחלטה מנהלית סבירה, והאם היא עונה על עקרון המידתיות והסבירות מבחינת חוקי הפרסומות והמדיה. נבחנה סוגיית חופש הביטוי מול איסורים על פרסומות בעלות תוכן פוליטי או אידיאולוגי.

• בפסק הדין ציינו השופטים כי אף על פי שהתשדיר מציג עובדות לכאורה מדויקות, הוא מתפרש כחלק מקמפיין פוליטי, ולכן לא היה מקום לשדרו מבחינה חוקית בתקופה כה רגישה מבחינה ביטחונית.
• השופטים הציעו לבחון הקמת נהלים ברורים יותר לפרסומות בעלות מאפיינים פוליטיים כדי להימנע ממצבים דומים בעתיד.
• בית המשפט גם הדגיש את החשיבות של קבלת החלטות ברורות ושקופות ברשויות, במקרי ספק לגבי פרסום מידע מעורר מחלוקת.

בסופו של דבר, העתירה נדחתה. השופטים סברו כי גם התוכן של התשדיר וגם עיתוי פרסומו בעיצומו של הקונפליקט בעזה עלולים לערער את הסדר הציבורי ולהוסיף למתח הציבורי הקיים. הם הציעו לעבוד על תקנות ברורות יותר שיתייחסו למקרה עתידי של תכנים שנויים במחלוקת בפורמט פרסומות.

הפסיקה הזו מציפה את הקשר הדק בין חופש הביטוי לבין שמירה על הסדר הציבורי, ומדגישה את האחריות של המדיה ובתי המשפט להתמודד עם סוגיות מורכבות הקשורות לפוליטיקה ולזכויות אדם.