תקציר המקרה: עתירות לגבי הריסת מבנה

בסדרה של עתירות לבג"ץ, עניין חשוב התנהל סביב החלטת כוחות הצבא בישראל להרוס מבנה בגדה המערבית. המבנה שייך לאנשים ממשפחת מחאמרה, והם פנו יחד עם המוקד להגנת הפרט לשלטונות המשפט כדי למנוע את הריסתו.

ביום 8 ביוני 2016 התרחש פיגוע רצחני בתל אביב בו נרצחו ארבעה ישראלים ונפצעו 41 אחרים. בעקבות אירוע זה, הוחלט להרוס את הבית שבו גרו חלק מהמעורבים באירוע. משפחת מחאמרה פנתה לעזרת המוקד להגנת הפרט ויחד הגישו בג"צים 5141/16 ו-5506/16 על מנת לעצור את ההריסה.

בבג"ץ 5141/16 ובג"ץ 5506/16, העותרים – המורכבים מבני משפחת מחאמרה ומהמוקד להגנת הפרט – הביעו התנגדות להחלטה בטענה שהריסת ביתם אינה מוצדקת ופוגעת בזכויותיהם. המשיבים כללו בין היתר את מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית והיועץ המשפטי לממשלה, אשר גיבו את ההחלטה להריסה כחלק מתגובה לפיגוע והרתעה נוספת.

במהלך דיונים רבים שהתנהלו בבית המשפט העליון, הציגו העותרים מספר טענות שכללו בין היתר את ההשלכות האנושיות הקשות, הפגיעה בזכויות המוגנות והכאב הצפוי למשפחה במקרה של הריסה.

• ביום 27 ביוני 2016, השופט זילברטל נתן צו ארעי שמורה על המשיבים להימנע מהריסת המבנה עד למתן החלטה סופית.
• ב-14 ביולי 2016, במהלך הדיון בבג"ץ, נאמר שהדיון נמשך ודרישות רבות ניתנו לשני הצדדים להגיש התייחסות להערות ולמסמכים נוספים עד למועדים שנקבעו.
• במהלך הדיונים, השופטים חיות, פוגלמן ושהם בחנו את האיזון הנדרש בין הצורך בביטחון לבין הזכויות האזרחיות של האזרחים התמימים המתגוררים בבניין.
• בסופו של הדבר, בהתאם להמלצת בית המשפט, הוחלט להרוס חלק מהמבנה בעוד שחלקים אחרים יישארו בשלמותם על מנת לצמצם את הפגיעה בבני המשפחה.

בית המשפט היה מודע להשלכות שיש להחלטה זו על המשפחה המתגוררת במבנה וכן על המסר שהיא משדרת לציבור הרחב. ההחלטה התקבלה תוך שיקול דעת מעמיק, כשהיא משקפת את הצורך במציאת פתרונות אשר מאמנים את האיזון בין שמירה על הביטחון לבין שמירת זכויות הפרט.

הדיון בבג"ץ היה מורכב, עם השתתפות מעורבים רבים שחידדו את המחלוקות והעדויות השונות, אולם בסופו של דבר התקבלה החלטה שהכתיבה את מה ראשי הצבא יוכלו ולא יוכלו לעשות ביחס להריסת המבנה הספציפי שנדון.