תקציר תיק בג"ץ 4845/17 - חמדאן ראפת אמארה נ' היועץ המשפטי לממשלה

הסיפור המרכזי בתיק זה עוסק בעתירה שהגיש חמדאן ראפת אמארה לבית המשפט העליון בשמו של בנו המנוח, חיר חמדאן, שנורה ונהרג על ידי שוטרים במהלך תקרית בכפר כנא בנובמבר 2014. התקרית החלה כאשר צוות של שוטרי יס"מ הגיע לעצור חשוד, ובעת המעצר, רץ המנוח לעבר הניידת עם סכין בידו. בתגובה, ירו השוטרים בנשק חם והרגו את חמדאן.

לאחר מותו של חמדאן, הוגשה תלונה למחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש), אך הוחלט לסגור את התיק מחוסר ראיות או חוסר אשמה. העותר ערער על ההחלטה לפני היועץ המשפטי לממשלה, אך הערר נדחה, מה שהוביל לעתירה לבית המשפט העליון.

בעתירתו דרש העותר לבטל את ההחלטה לגנוז את התיק ולהעמיד לדין את השוטר שירה. התהליך המשפטי היה מורכב, וכלל מספר דיונים ובקשות על סוגיות טכניות ודחיות מועדים. כבר בעת הגשת העתירה הייתה החלטה על הערר, אך העותר טען כי ראיות קיימות לא נבחנו כלל.

• בדיון הראשון התקבלה בקשת העותר להקרין סרטון בבית המשפט, הממחיש את השתלשלות האירועים כפי שנראתה מזווית המצלמה.
• לאחר מספר דחיות מן הצד המבוקש ודחיות מבוקשות לסוגיות טכניות כמו שינוי תאריכים והארכות מועד להגשת תגובות, הגיעו הצדדים לדיון מהותי נוסף.
• בית המשפט החליט בסופו של הדיון המורכב, כי יש מקום לצו על-תנאי שמבקש מהמשיבים לנמק מדוע לא תתקבל העתירה. המשיבים טענו שוב לסגירת התיק מתוך חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין.
• לאחר מספר ערכאות טיעון ושמיעת כל העדויות, הגיעו השופטים להחלטה ברוב דעות, שהצו על-תנאי יהפוך למוחלט. כלומר, נדרש מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח מחדש את התיק ולהעמיד לדין את השוטר בגין הירי שהוביל למותו של חיר חמדאן.

תיק זה הדגים את מורכבות המשפט במקרים של שימוש בכוח קטלני על ידי שוטרים מול אזרחים, ואת השאלה המוסרית והמשפטית הקשורה למידתיות והסבירות שבשימוש בכוח. התיק גם העלה את שאלת השקיפות בטיפול בתלונות על אלימות שוטרים במסגרת מח"ש.

סיכומם של הדברים, בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, קבע כי יש להעמיד את השוטר לדין בעקבות התקרית לאחר שהוסרו כל ספקות לגבי המקרה והאופן בו טופל לידי בית המשפט העליון. השופטים אשר ישבו למעשה הכריעו כי השוטר יצחקי שנמצא לידי התיק צריך לעמוד בפני השפיטה על הירי.