תקציר בג"ץ 4291/14 - שמעון גפסו נ' פרקליטות מחוז צפון

בתיק זה, שדן בכמה עתירות שהוגשו נגד החלטות פרקליטות מחוז צפון בעניינו של שמעון גפסו, נתקל בית המשפט העליון בשאלות עקרוניות הנוגעות לסמכות המנהלית והאיזון בין מידתיות וסבירות בהחלטות המנהליות.

שמעון גפסו, שכיהן כראש עיריית נצרת עילית, השתמש במספר עתירות כדי לנסות ולבצע שינויים משפטיים בטענות שהועלו נגדו. על פי כתבי האישום שהוגשו נגדו, גפסו הואשם בקבלת שוחד, התניית שוחד והפרת אמונים. העתירה העיקרית שבנדון ביקשה את ביטול כתבי האישום בטענה כי ההגשה לוקה בפגמים ובכך עשויה להשפיע על תוצאות ההליך המשפטי.

בעתירה זו, נדונה שאלת ההשעיה של גפסו מתפקידו כראש עיריית נצרת עילית. לאחר הגשת כתב האישום הראשון נגדו, ב-18.6.2013, אשר התייחס לעבירת לקיחת שוחד, מועצת העירייה החליטה שלא להשעות אותו מתפקידו. החלטה זו הובילה לשורה של עתירות שביקשו לבטל את החלטת מועצת העירייה בטענה שהיא בלתי סבירה.

במהלך ההליך המשפטי, התעוררו מספר בקשות והחלטות פרוצדורליות. ב-19.6.2014, נדחתה בקשת גפסו לצו ביניים על ידי השופט ע' פוגלמן. השופט הסביר שהבקשה חורגת ממסגרת העתירה ושהיא אינה מכוונת כלפי המשיבה הנכונה, ולכן דחה אותה בלי לקבוע דיון בזמנים המיועדים על ידי גפסו.

בהמשך, כאשר הוגשה בקשה להאריך מועד להגשת תגובה על ידי המשיבה, בית המשפט קרא להארכה והתיר הארכה של הגשת התגובה עד ל-30.9.2014.

בפסק הדין העיקרי, שניתן ב-28.10.2014 על ידי השופט ע' פוגלמן, הבקשה על ידי גפסו נדחתה. השופטים פסקו כי אין די ראיות כדי לתמוך בטענת גפסו לפגמים בהגשת כתב האישום, לא מצאו בסיס מספיק לביסוס טענותיו בענין משמעות הפגמים ולא הכירו בעילה להתערבות בהחלטת הפרקליטות לנוכח האמת המידה הנהוגה.

• במשפט נתמכו השופטים על פסק דין קיים של בג"ץ בנושא כהונה ציבורית על רקע אישומים, תוך התייחסות לנוהל התקין וההוגן בהגשת כתב אישום.
• הפרקליטות הגישה את תגובתה המקדמית כמתחייב ביולי 2014 בעקבות החלטת בית המשפט.

בעקבות כל העתירות והבקשות שהגיש גפסו לא נותרה בידיו כל תוצאה המתקנת את מצבו המשפטי המורכב. לאחר דחיית העתירה, השופטים לא פסקו חיוב הוצאות לטובת אף צד, ובכך הבהירו את עמדתם כלפי פתרון מאוזן בין הצדדים.

המקרים הנידונים בבית המשפט העליון המחישו את האיזון המורכב שעל הרשות הציבורית להפעיל כאשר היא משעה או מחליטה לגבי כתב אישום כנגד גורמים המכוהנים בתפקידים ציבוריים. בתיק גפסו, בחר בית המשפט לדחות את עתירותיו, בראותו את הגשת כתבי האישום כהליך תקין והוגן. תיק זה מדגיש את חשיבות הבאת שאלות מנהליות בפני בית המשפט, כמו מידת הסבירות של החלטות מנהליות.