תקציר המקרה: לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נגד שר הפנים ואחרים

מקרה זה נדון בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בו לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים פנתה כנגד מספר גופים ממשלתיים ועיסקיים. התיק עסק בעיקרו בהליך של גביית חובות לרשויות המקומיות באמצעות חברות פרטיות ומעלה סוגיות הנוגעות לצורך בחקיקה מסודרת שתסדיר את הנושא.

הנתבעים כללו את שר הפנים, מנכ"ל משרד הפנים, היועץ המשפטי לממשלה, מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות, וכן מספר חברות פרטיות המספקות שירותי גביה לרשויות המקומיות. בנוסף, נשקל ייצוג לשכת עורכי הדין בישראל בתיק זה.

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים טענה שביצוע גביה על ידי חברות פרטיות אינו ראוי ומעלה חשש לפגיעה בזכויות האזרחים. נטען כי זהותם ומספרם של החברות הפועלות בתחום זה אינו ידוע לגמרי, והם דורשים הגדרות ברורות ואחידות בתחום זה.

המדינה והמשיבים האחרים טענו כי יש הידברות מתמשכת בנושא החקיקה שיסדיר את המעמד והפעילות של חברות הגביה. בשלבים שונים ביקשו לדחות את מועד כניסת פסק הדין לתוקף כדי לאפשר השלמה של תהליכי חקיקה ולמנוע שיבושים בתהליכי הגביה.

• בפסק הדין המרכזי, שניתן במרץ 2018, הושעה תוקפו של פסק הדין למשך שנה כדי לאפשר לרשויות המקומיות ולחברות הגביה להתארגן לשינויים הצפויים בעקבות החקיקה. ההליך נקבע להיות תחת מעקב כדי לראות שיושלמו הליכי החקיקה.
• במשך הזמן ניתנו מספר ארכות לביצוע פסק הדין בעקבות דחיות חוזרות ונשנות במועדי יישום החקיקה, בין היתר עקב שינויי ממשלה, פיזור הכנסת ובחירות.

בית המשפט הביע את חוסר שביעות רצונו מההתמשכות והעיכובים הרבים, והדגיש בפני הרשויות שעליהן לקחת בחשבון את האפשרות להיערך לאכיפת הגביה בכוחות עצמאיים במקרה של כשלון החקיקה.

בהחלטות המאוחרות יותר נדרשו המשיבים להגיש הודעות עדכון כדי לעקוב אחר התקדמות הליכי החקיקה ומימוש פסק הדין. עם הזמן, ניסיונות לקידום החקיקה ויישום המסקנות ממשיכים לעלות במהלך הדיונים בבתי המשפט.

במקרה זה נקבע לבסוף כי יש לבצע את פסק הדין ולחדול ממיקור החוץ של הגביה, אלא אם יושלמו ההליכים הדרושים לשינוי החוק. התקופה הנדרשת להשלמה זו הוארכה לאור העיכובים, אך ההנחיה הכללית הייתה עדיין לבצע את פסק הדין ברוח החלטות מפורשות של בית המשפט.